| |
נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2003
 כפרה עליך, אלפסי נשמה (משחק החיים)
המשורר בהתגלמותו. הנפש הרכה, הרגישה, העדינה של פושע בגרוש.
"למה באת?", שואלת ריקי את אלפסי.
"מהגעגועים. אני בוכה בלילה לכרית. זה כאילו חתכו לי יד", אומר אלפסי ברגש, קרוע מגעגועים לגנגנה, מבט כואב בעיניו, העצב מטפטף משרשרת הזהב האימתנית שלו. נשמה אמיתית, האלפסי הזה. חבר של אמת, נאמן עד הסוף, עד הקבר, וגם אחריו.
דג רקק אפור בעולם הפשע הישראלי הסבוך, אלפסי לא מוותר. כל עוד הוא חושב שקובי הוא זה שרצח את גנגנה, הוא ימשיך לבוא לביקורי נימוסין, ויטריד את שלוותם של ריקי וקובי. לא שריקי חולת הנפש צריכה שמישהו יטריד אותה. גם ככה היא זקוקה לאישפוז.
אבל מה, יחסית לכמות הבגידות, השקרים, התככנות וגילוי העריות אצל החבר'ה ב"משחק החיים", אלפסי הוא זהב טהור. איש של אמת, עקרונות ומוסר. אז מה אם צריך ללכלך קצת את הידיים בדרך? לדרוך על כמה גופות, תרתי משמע? העיקר להישאר נאמן לחבריך, ולהטיל פחד ומורא על אלה שבגדו בך ושיקרו לך, שלא לדבר על אלה שרצחו את הקרובים אליך. נכון, צריך גם להעזר בדגיגוני רקק מטומטמים, צמד חמד של טווידלדי וטווידלדם (שריקי והחבר שלו, איציק, ותודה ל-me), אבל המטרה מקדשת את האמצעים.
איש קשוח ורגיש בעת ובעונה אחת, עם עקרונות ונאמנות לחברים ולמשפחה, חוש הומור ציני מפותח, ונשמה של משורר מעונה. ויש לו גם כסף. הרבה כסף. מה עוד צריכה בחורה בחיים?
על השחקן, אייל רוזלס
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
