|
נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2008
בעל הבית החדש: ספייק
כבר הרבה זמן שמתחשק לי חתול בבית. יש לי היסטוריה ארוכה של גידול חתולים, אבל איכשהו לא יצא לי בשנים האחרונות ליהנות מנוכחותו של איזה פרוותן-ארבע-רגלי בבית. וכך, אחרי שנגמרו כל החגים, החופשות והבטלות (הגיע הזמן באמת), הלכנו אתמול, חבר טוב ואנוכי, לחפש לי חתול ב-SOS חיות.
לא הייתי בטוחה שאמצא משהו כבר בסיבוב הראשון. והאמת, זו חוויה די שוברת לב. כל הכלבים העצובים שיושבים שם, מחכים שמישהו יתייחס אליהם ואפילו ייקח הביתה. כל החתולים בכלובים, נראים גם כן די מדוכאים. ולמרות שהיו שם המון אנשים ובסך הכל אווירה עירנית ומתעניינת, היה לי קשה שלא לקחת איתי איזה 5 חתולים לפחות.
המתנדבות שם עושות את עבודתן נאמנה, אולי אפילו נאמנה מייד - כל חתול זוכה לפיץ' שלא מבייש את משרדי הפרסום היקרים ביותר, ואי אפשר להעביר שלוש דקות בלי שאיזה גור מתוק יונח לכם בידיים. כאמור, זה לא פשוט, בעיקר כי צריך לבחור אחד ואי אפשר לקחת את כולם.
בסופו של דבר נרדם לי על הכתף גור חתולים ג'ינג'י בן 7 שבועות, שעשה רושם די רגוע. זה, כמובן, החזיק מעמד עד שהגענו הביתה, והוא השתלט על כל הסלון, המטבח והמסדרון. באופן לא מפתיע, למרות כל הצעצועים והמשחקים שהבאתי לו, הוא מייד הלך לבדוק את התופים האדומים והיפים שלי וצד את מקלות התיפוף להנאתו. לאחר מכן, הסתבר שבכלל הצעצוע החביב עליו הוא פיסת נייר מקומטת.
מדהים שתוך חצי יום הוא למד לעשות צרכים בארגז החול שלו, וגם סידר מחדש את שעות השינה שלי. בשעה 6 וחצי בדיוק הוא החליט לצאת למסע ציד במיטה שלי, כשהניצודה היא, כמובן, אני. בניתי על זה שהמיטה קצת גבוהה לו מדי עדיין והוא לא יקפוץ, אבל הוא הוכיח לי שאין דבר העומד בפני הרצון של גור חתולים שרואה בהונות רגליים זזות.
ברגעים אלה ממש הוא נח מעבודתו הקשה על הברכיים שלי, בנמנום מעורר קנאה. זה מקום השינה החביב עליו עד כה. אלא מה. אם כבר השתלטות, אז עד הסוף.
אני חייבת לציין שזה כיף גדול - המון זמן לא היה לי גור חתולים בבית, והספקתי לשכוח קצת כמה הם יכולים להיות חמודים, מצחיקים ומפונקים. תענוג. וכמובן, הנה תמונות של בעל הבית החדש:
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
תמונה |