השארתי את העונג הצרוף של הנוסטלגיה הכבדה באמת לסוף....

Space Invaders - ללא מילים...



טניס - אבא שלי נהג לנצח אותי באופן קבוע. חכם על ילדה בת 6!!!

Karateka - כתבתי על זה בפוסט הנוסטלגיה הקודם שלי, אבל תמיד אפשר לומר עוד. הצל את הנסיכה, קרע את כולם במכות, קי-איי מטורף על העולם, ושעות על גבי שעות של הנאה.

Fat City - מי שאוהב להרוס, זה המשחק בשבילו. קונספט נחמד של הריסת בניינים. אבל, חייך כמפעיל הג'ולה הידועה אינם קלים, שכן דיירי הבניין מסרבים להתפנות וזורקים עליך בלוקים (מישהו אמר ג'נין ג'נין?), והדלק נגמר... קשים חייו של ההורס.

Summer Games - משחק מרובה משתתפים ראשון, שהצליח באמת לרתק את כולנו. תמיד רבנו על מי יקח את ארה"ב, ומי שנתקע עם רוסיה היה מבואס עד אימה. המנונים צורמניים, ספורט איזוטרי, ומשחקים שהורסים את המקדלת (ריצת 100 מ' למשל). אני, כמובן, הצטיינתי בקפיצה למים.

Sneakers - עוד ביזאר, במיוחד הסאונד. ואין לי יותר מה לומר על זה...

Jungle Hunt - "טרזן" בשפתנו העילגת. איך פתאום הטיימינג של קפיצה מחבל לחבל נראה קריטי. מדהים. ושוב הצלתי נסיכה בסוף (מה יש, לא יכול להיות איזה נסיך בסוף?!) ששבט אפריקאי (הווילדע חייעס!) איים לבשל. והיו גם תנינים שניתן היה לבתר בסכין זערורית. מציאותי וענוג. עושה חשק לבקר באפריקה.

Conan - הסיבה שאני מכניסה לפה משחק שבקושי שיחקתי פה, היא שדוד שלי היה טוחן את זה שעות. כנראה היתה סיבה, ועוד לפני ששוורצנגר ידע מה הוא רוצה לעשות בחיים. או אחרי?


Choplifter - אני כמעט מוכנה לחתום שישראלי כתב את המשחק הזה. הצל את בני הערובה הקטנים, הלבנים והמסכנים שמנופפים לך באופן נואש, והעזר לשם כך ב... מסוק! כמובן שיש גם אוייבים לחסל, אולם הניקוד נקבע על פי מספר הניצולים שאספת. אין דבר יותר מדכא מלראות את החפים מפשע נרמסים לאבק דק בגלל חוסר היכולת שלך עם הג'ויסטיק...

Moon Patrol - זה משחק שראוי לפוסט בפני עצמו, עם הוראות, הסברים וטיפים לכל השלבים, מ-A עד Z (והמבין יבין). המוזיקה הייתה ממכרת, ורעש ההתרסקות של רכב החלל היה אחד המדכאים בעולם. אבל מה, זה היה רכב נורא משוכלל, שידע לירות למעלה וקדימה בעת ובעונה אחת. מי אמר שיש רק אבק על הירח??? חדי העין שביניכם יבחינו שכבר אז, בשנות ה-80 המוקדמות, היו האקרים שפרצו משחקים בשבילנו :)

טירת הנאצים (Castle Wolfenstein) - התחיל בתור משחק ל-Apple. נאצים, ימח שמם. ואתה, מרגל קטן וצלופחי, צריך להסתנן לטירה שלהם, להתחמק, לשחד ולהרוג בלי להפעיל את האזעקה, ובסוף לתקוע פצצה בתחת של היטלר ולהרים את המקום. צעקות ה-Heil וה-Come HERE שנבעו מהרמקול של המחשב העבירו בי צמרמורות כבר אז, וגם היום. משחק קשה מאד, אגב, אז לא היו עכברים וכל השליטה הייתה דרך המקלדת. לפחות 10 מקשים אם אני לא טועה. מטורף...
ולמי שלא יודע, מהמשחק הזה נולד "Beyond Castle Wolfenstein", אח"כ בא "Wolf" הצבעוני, אח"כ נולד Doom ההיסטורי, אחריו בא Duke Nuke'm 3D, וכל השאר שהתעלקו על המנוע והרעיון... כל השאר הסטוריה. והכל התחיל בגרפיקה רדודה ו-4 צבעים, ורעיון אחד גאוני.

זהו.... ארוך כאורך הזמן שלוקח למחשב שלי לעשות Boot ועדיין לא ממצה...

לינק לסיום - אתר ישראלי מושקע שאפשר להוריד בו משחקים ישנים. מומלץ! שמרו על הגחלת!