| |
נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2009
אחד ויחיד, ואיננו
חשבתי וחשבתי. כתבתי ומחקתי ולא העליתי לאוויר את מה שבאמת רציתי לומר.
כי אני לא באמת יכולה להסביר, זה מורכב ומסובך ואישי מדי. וגם עכשיו אני לא בטוחה שהמילים האלה מתאימות ונכונות.
הדר שביט, איש יקר, מדהים ויחיד במינו, נהרג אתמול בתאונת מסוק. הפעם האחרונה שראיתי אותו היתה לפני 9 או 10 שנים. אכלנו, שתינו ודיברנו וסגרנו כמה מעגלים. מאז דעך הקשר, אבל למרות המרחק והשנים, הוא היה ונותר איש שהשפיע עליי עמוקות, שהיווה חלק משמעותי מחיי לאורך שנים רבות. וכאלה - אין הרבה.
יש לי המון דברים לומר עליו, כמה וכמה סיפורים משעשעים ואמירות שנונות. אבל אני לא יכולה באמת לכתוב כאן את כל הדברים.
האמת היא שאני עדיין לא מעכלת. האמת היא שלא נראה לי שזה ייקלט בזמן הקרוב. לא יכול להיות שהדר איננו. זה לא באמת קרה.
עצוב לי מאוד היום, ואני מניחה שימשיך להיות לי עצוב עוד הרבה זמן. העובדה שכבר שנים הוא לא היה חלק מחיי, לא אומרת שהוא לא היה איכשהו חלק ממני, חלק שהיה ועודנו יקר מאוד ללבי.
ועכשיו הוא איננו, ואין שום דבר שאפשר לעשות בעניין הזה. ככה, פתאום, בבת אחת.
אני מקווה שאתה נח בשלום, הדר. הלוואי והייתי יכולה לומר לך את כל הדברים שלא אמרתי.
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
