|
נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2003
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2003
גוש של חרא גועל על הבוקר. יש אצלנו אחד בעבודה, שהרגלי היגיינה אינם מהצד החזק שלו. אני לא מדברת על סתם אחד שלא שם דיאודורנט, אלא על יצור שמסתובב חודש עם אותו ג'ינס בלי לכבס, עם כתמים והכל, שגל צחנה עולה באף של כל מי שהוא מתקרב אליו, ושאם הוא יושב לידך - סביר להניח שתמות מגועל ומחנק. לראות אותו אוכל זו חוויה מזוויעה. כבר וויתרתי על ארוחת צהריים יותר מפעם אחת כשידעתי שהוא הולך לאכול. הוא לועס בפה פתוח, ומערבב את כל האוכל בצלחת, כמו איזה גרבר למבוגרים. היצור אוהב לשתות חלב מוקצף. ולא חלילה חלב טרי מוקצף, אלא את הגועל-נפש ממכונות הקפה, שזה הדבר הכי רחוק מחלב שרק יכול להיות. ומילא זה, הוא שותה בלגימות רעשניות, ברעשי מצמוץ שיכולים להטריף את המוח לכל אדם שפוי, רגוע ככל שיהיה. נוסף לכל, יש לו כלבה. עכשיו, כלבים זו חיה נחמדה והכל טוב ויפה, אבל קודם כל - הוא אובססיבי לגביה ולא מפסיק לדבר עליה, מה שיכול בהחלט לשעמם ולייאש. דבר שני, הוא מביא אותה לעבודה, בעיקר בסופי שבוע. לשמחתי, אנחנו לא עובדים באותו חלק של הבניין. אבל, מידי פעם הוא בא למקום בו אני נמצאת, לצערי. הכלבה שלו די גדולה, משהו מעורב עם גולדן רטריבר, והיא קרציה לא נורמלית. אני לא אוהבת שמפריעים לי כשאני עובדת, ואני גם לא אוהבת כשכלבים דוחפים את האף שלהם לתיק ולשקית עם האוכל שלי. מצטערת, אני לא חושבת שכלב זו חיה סטרילית במיוחד, וזה מפיה של אחת שחיה היטב בתנאי החול, הבוץ והאבק של גדוד חי"ר מוזנח, ולא קיטרה. בכל מקרה, כל ההקדמה הזו נועדה לצורך הפאנץ' ליין - מסתבר שאתמול הכלבה של המסריח חירבנה במקום בו הוא עובד, גוש חרא גדול ויפה, והוא לא ניקה. היום בבוקר, מי שהגיע למשמרת, ראה את הזוועה וכמעט התעלף מהריח. ואני אמרתי, מילא זה שהוא בעצמו לא מקפיד על היגיינה, אבל להדביק את כולם בצחנה ובגועל? עד מתי?!
| |
| כינוי:
בת: 46 Yahoo:
one_end_all
תמונה |