RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2003
 שינויי קריירה
שיחה מאד רגועה (לשם שינוי) ומעניינת עם אבא שלי אתמול אחה"צ, גרמה לי לחשוב על שינוי קריירה וכיוון בחיים, באורח קיצוני. הוא רוצה שאני אקח את העסק המשפחתי ואהיה דור ההמשך. היו כבר כמה פעמים שהנושא עלה על הפרק, אבל אתמול הוא היה רציני מתמיד, אולי בעקבות העובדה שהאלטרנטיבה, בן הדוד הטיפש והדביל שלי, נראית מעיקה מתמיד.
הרעיון הזה רץ כבר כמה שנים, והוא מתחיל להכות שורשים. מצד אחד, העסק הזה קשור בעבודה שאין לה ולא כלום עם ההתמחות והכשרונות שלי, ומצד שני - זה עסק גדול וטוב, עם פוטנציאל לחידושים והמצאות, ויותר מהכל - זה של המשפחה ויכול להיות כולו שלי. מלבד זאת, לאחרונה אני מרגישה תקועה בעבודה ובקו הקריירה (ויעידו הפוסטים המתוסכלים שלי לגבי העבודה), ומחשבות על כך שאולי אני צריכה לשנות כיוון, צצות כל הזמן.
אני רחוקה מאד מהחלטה, אבל השיקולים מתחילים להיות כבדי משקל. אמנם לאבא שלי יש (בשאיפה) עוד הרבה שנות עבודה פוריות ומלאות מרץ, וזה אומר שאני לא צריכה להחליט מחר. אולם, אין ספק שמועד ההחלטה מתקרב, שכן אם אכן לא יימצא דור המשך, העסק יימכר, ואת זה אפילו אני לא רוצה לראות שיקרה.
אני חושבת שאני מסוגלת בהחלט לעמוד באתגר של ניהול העסק המשפחתי. השאלה היא - האם זה מה שאני רוצה לעשות בחיים? אני לא בטוחה שאני יודעת מה אני רוצה לעשות בחיים. מהיותי פילוסופית, ולא מומחית, אני נוטה לגעת ולנסות דברים, וללכת מהם. ככה טוב לי בחיים, בלי לקחת כיוון מוגדר ומדוייק, אם כי יש דברים שאני יודעת בוודאות שאני עושה יותר טוב מכל אחד אחר, או לפחות יותר טוב מהאדם הממוצע. ברור לי, למשל, שאני לא אהיה מתמטיקאית או קוסמטיקאית, אבל זה לא אומר שאני לא מתעניינת בפרנץ' מניקור, קומודונים ומשוואות ריבועיות. ברור לי שאני אוהבת לכתוב ורוצה לעשות את זה כמה שיותר (ואתם סובלים מזה, כמובן!), וגם ברור לי שעבודה בשטח, בלכלוך, זה משהו שאני יכולה בהחלט לאהוב.
לא ברור לי אם אני יכולה ורוצה להתחייב לעסק המשפחתי. הציפיות של אבא שלי הן לא שיקול כאן, רק הרצונות שלי והאיכפתיות שלי מהעסק. והידיעה, שאם זה לא אני, זה יהיה מישהו זר, ואז לשם של העסק כבר לא תהיה משמעות...
כאמור, אני רחוקה מהחלטה, אבל אני חושבת על זה ברצינות. עוד כמה ימים אני אדבר שוב עם אבא שלי שוב ואראה על אילו טווחי זמן מדובר, ומה בכלל הוא חושב לעצמו... אגב כל המחשבות, הרהרתי ודיברתי גם עם המאפיונר על זה, ויכול להיות ששנינו נרצה להכנס לדבר הזה ביחד. זה יכול להיות רעיון מעולה.
חושבת, מהורהרת, אבל זה לא אומר שלא יהיה פה בלאגן היום!
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
