| |
נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2003
שכונה בריף הדולפינים
באופן עקרוני, אני משתדלת לא להגיע לאילת בסופי שבוע. הפעם, לעומת זאת, לא הייתה ברירה, שכן מדובר בחופשה משפחתית על חשבון הברון. העיר נראית קטנה יותר כשמסתובבים בה כל כך הרבה שרלוחים רעשניים.
הגענו בשעות הצהריים, וכמובן שהחדר שלנו לא היה מוכן עדיין. רק ב-15:00. איזו דייקנות. ממש כל הכבוד לכם, אני גאה בכם. ב"אמריקנה", מלון שאני נוהגת להתאכסן בו די הרבה, מעולם לא היתה להם בעיה לתת לי חדר גם ב-12 בצהריים. אבל שיהיה. אגב, ממלון שלוקח כ-1500 שקל ללילה אחד (מחיר מתועב, ללא ספק), הייתי מצפה לרמת שירות גבוהה הרבה יותר, ואדיבה וחייכנית הרבה יותר, ולא שפקיד הקבלה (המכוער, אבל זה לא אשמתו, הוא נולד ככה... וזה גם לא אשמתו שאני במצב ציד-גברים) ינהל שיחות קולניות המלוות בקללות עם חבריו לעבודה, כשלקוח ממתין לשירות. סתם הערה לבעלי המלון "הרוד'ס", שאגב לא שווה אפילו אגורה מהמחיר. מישהו יכול להגיד "סתמיות", אבל בקול ממש ממש רם?
מאחר שחדר לא היה לנו, שמנו פעמינו לריף הדולפינים. כבר בחניה הבנתי שזה הולך להיות סיוט לא קטן. לא היה מקום לגפרור. חניה מצאנו, והגענו באפיסת כוחות לכניסה, שם כמעט התעלפתי. מהמחירים. מילא הכניסה, אבל איזו חוצפה יש לכם לגבות 270 שקל לצלילת הכרות?! זה הון תועפות, ולא מובטח לכם בכלל לראות דולפינים. התברר לנו גם שאחותי הקטנה לא יכולה לשחות עם הדולפינים (200 ש"ח בשביל התענוג) ואני לא הסכמתי בשום פנים ואופן שהיא תרד לצלילת הכרות במועדון המרופט והעלוב שיש להם שם, עם הציוד המתפורר והמדריכים המטומטמים. לכן החלטנו להסתפק בשכשוך במים הדלוחים בחוף, בחיפוש אחר כסאות ובצפיה בהאכלת הדולפינים מהמזח שיש שם.
הצפיפות והשכונה בלתי ניתנים לתיאור. ישבנו לאכול משהו באיזשהו שלב, ו-3 נערים אנינים לידינו ערכו תחרות גרעפסים קולנית. שקלתי לקום ולהציע להם טמפון משומש כמדליה. ביליתי את זמני בשמיעת צעקות "טל, אל תלך לשם", "טל, אל תבוא לכאן", ודימיתי את הדולפינים האומללים, מביטים אל פני המים ביאוש ואומרים אחד לשני שאולי הגיע הזמן להגר לסיני.
את רוב הזמן ביליתי בשיחה נעימה עם החבר הכי טוב שלי, שעדין מנסה להבין את סגולותיה של תוכנת האימייל החדשה שהתקנתי לו. ברחנו משם די מהר. בערב עושים על האש עם חברים. יהיה דיסקו.
דרך אגב, מי זה אבו-שנב, השם יקום דמו? היה שווה להוריד לו את הראש, לבן אלף זונות? היה שווה בשביל לחטוף עוד 20-30 הרוגים בצד שלנו? אני רק שואלת, אני לא ממש יודעת.
דרך אגב 2, הוירוס המדובר הגיע גם לחשבונות האימייל האחרים שלי, לא רק לוואלה. וראיתי 5-6 הודעות נוספות המכילות אותו בדואר וואלה שלי.
דרך אגב 3, גלישה במהירות 9600 BPS זו חוויה רוחנית ומיסטית ברמות שאתם לא מתארים לעצמכם. מה שלא הורג מחשל. ומה שלא מחשל, גורם לכם לחכות 10 דקות בשביל לקרוא אימייל.
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
