כן, אני חולה ומעוצבנת בגלל אלף סיבות, אבל גם בימים כאלה אפשר להצחיק אותי, אפילו מאד, ובמיוחד לאור העובדה שבכלל לא התכוונו, ככל הנראה, להצחיק אותי.

ככה זה עובד, שימו לב: ילד קטן ודביל עשה חיפוש בגוגל. מדובר באחד החיפושים הנפוצים לאורך כל השנה, אבל לקראת חודש מרץ, כמות החיפושים הזו עולה אקספוננטלית. ולמה הכוונה? כמובן: "נפצים לפורים".

מי שעושה את החיפוש הזה, יכול להגיע גם אליי, למרות שאני לא מופיעה בתוצאות הראשונות. וסביר להניח שאם יש לאותו מישהו מינימום שכל, הוא יגיע לפוסט הספציפי הזה, שמספר על נפלאות חג הפורים מנקודת ראות קצת שונה, כהרגלי. ושוב כהרגלי, לא חסכתי שם תשבוחות ועצות ידידותיות עבור אותם אלה, ילדים דבילים כמובן, שמטרידים את שלוותנו עם נפצים ושאר מיני חומרי תבערה בחג הפורים.

וכך, למרות שזה פוסט ישן, פתחתי לא מזמן את המייל שלי וגיליתי שמישהו כתב שם תגובה מאד מושקעת. למישהו הזה אין שם, כידוע, כמו כל חסרי הזין שאין להם שם וכותבים נאצות בבלוגים, בפורומים ועל קירות של בתי אבות. אבל מה שכן, יש לו מה להגיד. ואלה הם דבריו, ככתבם וכלשונם. לא נגענו:

" תמותי אמן יא כלבה.... אני שם זין על מי שיגיד לא. חלאה אימא של מי שעשה אותך יא אהבלהה... אני מפוצץ נפצים ואת זבת חוטם וחלאה וכול החרא הזה יא אהבלה אם הייתי פה הייתי דוחף לך אחד לפנים... וההורים שלי פי אלף עלייך ועל מי שעשה אותך יא שרמוטה אז אל תזייני לי במוח לפני שאני מוריד לך אחת לפנים... שרמטוה מי את בכלל יא זבל... סעמק ערססס.... ולאימא שלי אכפת ממני וגם לאבא שלי אז אל תדברי על מה שאת לא יודעת אינעל רבאקקקק... תמותי אמןן ".

אני לא יודעת מה איתכם, אבל אותי זה מאד הצחיק. אני גם נורא מפחדת. נורא.