בדרך כלל אני נמנעת מהשוק בימי שישי. הרבה יותר נוח להגיע לשם באמצע השבוע, מוקדם מאד בבוקר, בלי כל ההמולה. אבל השבוע לא התאפשר לי, ומפלס הירקות בבית הלך והידלדל, וכך כיתתי רגלי השוקה ביום שישי, על הבוקר. כמובן שמקהלת הבאסטיונרים גרמה לי לחייך כרגיל. אפילו המחירים של העגבניות והמלפפונים ירדו (3.5-4 שקלים לקילו), ורק הגמבה נשארה ב-6-7 שקלים, מעניין למה.

בעודי בוחרת עגבניות חביבות (עכשיו יש רק עגבניות חממה, אז הן לא יותר מאשר "חביבות"), ונותנת לבעל הבית לשקול, שמעתי צעקות עצבניות, משהו בסגנון "תפוס 'תה, תפוס אותה!!!". מאחר ולא היה זכור לי שהחלטתי להשתתף במשחק תופסת, הסתכלתי מסביבי וראיתי את אחד המוכרים תופס נערה צעירה (אולי בת 18, אולי פחות) וצורח עליה.

קהל הקונים בשוק, הידוע באדישותו המופגנת לצעקות הרוכלים הרגילות, גילה לפתע עניין רב במתרחש ונוצרה התקהלות קטנה. אני, לתומי, חשבתי שהיא גנבה איזו בננה או משהו בסגנון, אבל בעל הבית שממנו רכשתי את העגבניות, טען באוזניי שהנערה הזו מכייסת אנשים על בסיס קבוע בשוק. לא הייתי מודאגת במיוחד, מכיוון שכשאני הולכת לשוק אני לא לוקחת איתי ארנק, אלא רק קצת כסף מזומן, בכמות שמספיקה לי למלא את העגלה בכל טוב. בכל זאת בדקתי את כל הכיסים כדי לוודא שלא נעלמו מפתחות הרכב והסלולרי (בדיוק שידרגתי, למען השם!).

הסתכלתי על הבחורה מרחוק, תוהה אם יעשו לה לינץ'. אחד הבאסטיונרים התקרב לדבר איתה, אבל מעבר לטונים מאיימים הוא אפילו לא נגע בה, למרות שבחור צעיר אחר החזיק בה ולא נתן לה להימלט בזמן שמתקשרים למשטרה. תוך דקות ספורות רוב הרוכלים חזרו לדוכנים שלהם, כשהם מחליפים ביניהם קריאות וסיפורים על הכייסת המהוללת. הבטתי עליה שוב. סתם בחורה, קטנה, נמוכה, נראית קצת מבוהלת, אבל בעיקר מתכננת את שביל הבריחה שלה, שום דבר מיוחד. הקהבל הסקרן התחיל להתפזר, וגם אני התחלתי לגרור את העגלה לכיוון דוכן של עשבי תיבול.

והבאסטיונר? הוא חזר לשיר: "הכל בגלל השכנה, השכנה מרעננה שהתחלקה על בננה". אולי הוא ילך לקדם אירוויזיון.

ואני? קניתי גם זיתים. ועוד מעט אלך לישון צהריים. זירת הפשע עייפה אותי.