RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2003
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2003
 ישראבלוג. Shit Storm. סערת חרא. זאת ההרגשה שנהייתה פה בישראבלוג. מה זה כל המלחמות המטומטמות האלה? מה זה מכת התגובות המצחינות שנפלה עליכם? למה כל אחד חושב שהוא כותב העל הטוב ביותר בגלקסיה, וקצת ביקורת עליו ישר מעבירה את הדיון לפסים של קללות ומריחת צואה? מה, אנחנו בגן ילדים? צאו לעצמכם מהתחת, די כבר! זה מתחיל בזה שאנשים קוראים לסגירת בלוגים של אחרים, ממשיך בזה שיש הטוענים שלבלוגים של ילדות בנות 13 אין זכות קיום ואחר כך קמים בלוגים שלועגים בכלל, לכל הקוראים, לכל הקונספט של כתיבת בלוג, וכשהם מסיימים את הניסוי, הם עומדים על הגג, משתינים על כולם בקשת, ויש פה עוד אנשים שמצדיעים להם ושותים את השתן בתאווה. אנשים מפיצים פה את משנת הרוע שלהם, ויש הרבה מאד כאלה לאחרונה. ויש המסייעים להם. למה צריכות בכלל להיות תגובות מסואבות כאלה בבלוגים של אנשים? "לך תמצא חיים", "אתה אידיוט", "אתה חרא", "תפסיק לכתוב, יותר עדיף", וכל שלל התגובות של אנשים מתוסכלים, חלק מהם סתם מקנאים בכאלה שיש להם בלוגים איכותיים, מצליחים. מה, הקאונטר מעביר אותכם על דעתכם? ביקורת זה דבר טוב, גם אני מרשה לעצמי לבקר, אבל לא באלימות, לא בגועל. תפסיקו להסריח פה את האוויר, זה דוחה ברמות קשות. פה בישראבלוג יש פלורליזם, ואני בעדו. זכות קיום לכל מי שרוצה לפתוח בלוג, כל עוד הוא לא משדל קטינות. ולכל הדבילים שלא מסוגלים לקבל ביקורת עניינית, שלא משמיצה ולועגת סתם, אלא מעלה טענות לגיטימיות - זו חוכמה מאד קטנה להגיב לביקורת בהתנשאות, לעג ונאצות. נמוך כל אחד יכול לרדת, וזה לא עושה אותכם גיבורים גדולים, רק קטנים ומסריחים. לקלל אני יודעת יותר טוב מכם. והקדשה אישית: ימותו כל הקנאים כולם. משחקי הכוחות פה, הבלוגים שלועגים לכל מי שכותב ברצינות, התגובות העולבות, המצחינות, שיכולות באמת לבעס אנשים - כל זה לא מתאים, לא נכון, לא ראוי. ברור לי שזה נופל על אזניים ערלות, ברור לי שאלה שעושים את זה ימשיכו לעשות את זה בהנאה. ברור לי שמדובר באנשים קטנים, עלובים, שלא מסוגלים להוציא מתחת לידיים שלהם משהו טוב, ולכן מזריקים את הרעל שלהם בכל מקום. לאף אחד אין פה בעלות על שום דבר, אלא אם הוא הוציא על זה פטנט באופן חוקי. אז מה אם יש 2-3 בלוגי רכילות או 5 בלוגי ביקורת? אז מה אם יש אנשים שפותחים פה 6 בלוגים ומשחקים עם זהויות? אז מה אם יש פה אנשים עצובים, שרע להם וזה המקום שבו הם פורקים את הכאב והכעסים? אז מה אם יש פה אנשים שמעדכנים 10 פוסטים ביום (כמוני)? לכל דבר יש לגיטימציה. קוראים לזה חופש הביטוי. אפשר לא להסכים, אבל אי אפשר לרדת לרמת השוק ואחר כך לטפוח לעצמכם על השכם "הנה, הכנסתי לו לבן זונה". כל ילד בן 13 בשוק הכרמל יודע לקלל ולהשפיל יותר טוב מכם, אז מה תרמתם בזה? ברור, תרמתם לעצמכם הרגשה טובה. שתהיו בריאים ותחנקו עם זה. אנחנו, אלה שכותבים בשביל הכיף, שבאמת חולקים את הכתיבה וההנאה ממנה עם אחרים, שמים עליכם זיבי ג'חש ורוד, עסיסי, גדול ועקום, ומחדירים לכם אותו עמוק לישבן, כי רק זה כנראה עושה לכם טוב - להתעסק בחרא. רק תזכרו שמי שמתעסק בחרא בסוף אוכל חרא. תשמרו את הזוהמה לעצמכם. אנחנו לא רוצים לראות אותה מול העינים כל היום. אם אין לכם משהו טוב להגיד - סתמו את הפה, סתמו ת'תחת ותחסכו מאיתנו.
בברכת רוחו נייקו,
רק האחת.
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
תמונה |