פגישה עם מנהלים כאלה ואחרים. רובן בכלל מנהלות. כבר הרבה זמן לא לבשתי חליפה, אבל היה נחמד. מצד אחד רשמי ומנומס, אבל הרגשתי כמו דג במים. לפחות אני יודעת מה אני יודעת.

ואחר כך פתאום חור של שעתיים לפני העבודה עצמה, ואני מוצאת את עצמי ליד הים, ובא לי סטייק (כן! מדמם!) ויש גם ארוחות עסקיות וזה בהחלט משתלם. אספרסו קצר סגר את זה יפה.

ו-10 דקות שעוד נשארו, רוח טרייה מהים, מתובלת באוויר קריר עם נגיעות של שמש שעוד לא החליטה אם הגיע זמן האביב, וזמן קצר לנשום ולתת לשיער לעוף כאוות נפשו.

לרגע, רק לרגע, הרגשתי חופשייה.