לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2003    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2003

זבלנית


 
לא יצא לי להיות בחירייה, אמנם, אבל יש בי איזה נטייה לג'אנק. אני מאלה שמרימים דברים מהרצפה. כן, כן. לא חיטטתי בפחי אשפה מצחינים, אבל כבר שלחתי ידי במעל מדי פעם. הסקרנות תמיד מנצחת אצלי. טוב, כמעט תמיד.
 
הנה, היום, למשל. יש לנו פח של ניירות ליד תיבות הדואר, כדי שאפשר יהיה להשליך שם את כל דואר הזבל שמגיע אלינו. זרקתי פנימה כמה עלונים של "משה האינסטלטור" וחבורתו, והנה בצבץ מול עיני יומן כרוך בעור שחור. חשבתי שזה משהו שאיזה שכן קיבל לראש השנה והשליך, אז החלטתי לבדוק. שומו שמים, יומן של שנת 1999, אבל ביפנית! מטורף. וריק, כמו חדש. מה שאהבתי בו במיוחד, זה שחלק גדול ממנו הוא פשוט דפי שורות שאפשר לכתוב עליהם. דפים איכותיים כאלה, חלקים ונעימים למגע. אז מה, לא ניקח?! בטח שניקח.
 
אני מאלה שמוצאים כסף על הרצפה, ותמיד מרימה. אפילו 10 אגורות. "מי שלא מרים אגורה לא שווה אגורה". בפעם האחרונה זה היה 5 שקלים. פעם מצאתי 50 שקלים. החלום שלי, כמובן, הוא למצוא מזוודה קטנה מלאה בשטרות לא מסומנים של 50 דולר. ולא, אני לא אלך למשטרה עם זה...
 
פעם מצאתי 2 ספרים משנת 1950, על אלקטרוניקה ורדיו. ספרים במצב מצויין. כמובן שמיד הרמתי אותם מהרצפה. מי בכלל מעז לזרוק ספרים? זה ממש פשע בעיני.
 
אתמול מצאתי משהו שהיה בבית כל הזמן, ואני לא ידעתי. תליון מזהב שסבתא שלי, זכרונה לברכה, נתנה לאבא שלי. לכל בנות הדודות שלי יש משהו מסבתא, כמעט. לי היו פעם צמידים מזהב, אבל אני לא יודעת איפה הם היום. בטח אצל אמא שלי, האוגרת מכל וכל. הם לא מתאימים לי בכל מקרה, הם יועדו ליד של ילדה קטנה. אז מייד הלאמתי את התליון, שאבא שלי בכלל לא חשב לענוד. לא שהוא חשב לזרוק את זה, אבל זה סתם שכב באיזו פינה, כמו אשפה שצריך לפנות, כמעט. צריך להחליף את השרשרת המזעזעת, אבל התליון עצמו, לירה סורית מזהב, הוא מיוחד, ונפלא, ועכשיו גם לי יש משהו של סבתא.
 

One man's trash, is another man's treasure

 

 

נכתב על ידי , 10/9/2003 10:38  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בת: 47

Yahoo:  one_end_all  

תמונה




995,780
הבלוג משוייך לקטגוריות: אינטרנט , אקטואליה ופוליטיקה , ספורט
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאחת, רק האחת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האחת, רק האחת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)