RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2003
השבוע שהיה, גם בישראבלוג
אם שמתם לב, זה היה שבוע מסריח למדי. לאו דווקא בגלל הפיגועים והזכרונות של ה-11 בספטמבר. אם אתם רגישים לסביבתכם ולעצמכם, בטח שמתם לב שאנשים רבים מסביבכם הרגישו חרא, רובם בלי יכולת של ממש לשים על זה את האצבע. יכול להיות שגם אתם חשתם בזה.
אני ועוד איך הרגשתי בזה - עצבים ומתח, כעסים, בכי, דו"ח של 500 שקל, שנאה עזה ופתאומית כלפי העולם (ואפילו כלפי החבר הכי טוב שלי) ועוד סממני רוע וזוועה.
החבר הכי טוב שלי רב מריבה איומה עם אח שלו, וגם מרגיש לא במיטבו. השבוע הזה, גם אצלו, היה מצחין.
אחותי הקטנה נהייתה חולה פתאום, חום גבוה והכל.
וכולם, כמעט כולם, מבואסים עד עפר.
ואם הסתכלתם סביבכם, גם כאן בישראבלוג, אנשים העלו פוסטים מעוצבנים או מדוכאים, בחלק מהמקרים בלי סיבה שהם יכלו לסמן במדויק. וגם אם יש סיבה, זה מסוג הדברים שהאנשים האלה לא מתבאסים עד כדי כך בגללם. ליבי עם האנשים האלה, ועם עוד כאלה שקראתי אבל לא העליתי לפוסט הזה:
הנה, Beholder יספר לכם ש: "החצי השני של השבוע היה מין איכסי כזה. אני לא יודע מה. זה התחיל אחרי הערב של הפיגועים. ניסיתי להיכנס לנוהל בת יענה...".
סנופי אומרת: "הנה, עברו שבועיים ואני לא מסוגלת לגרור את עצמי להתנדבות. אני בדירת אחי, הכל מוכן, הוא מתכוון לבוא לאסוף אותי, ומה אני אומרת לו? אין לי מצב רוח, אין לי כוח..."
אינגריד טוענת: "המוני חוויות מגעילות מציפות את מוחי כרגע.
הטמטום, הכיעור, הבהמתיות, הטיפשות, הכסתוח, חוסר האכפתיות, אנשים אלימים וכוחניים..."
dJKikO, שלא ברור בדיוק מה נגמר איתו, נמצא במקום רע מאד: "כשיו אני מבין למה תמר לא מדברת איתי, אני בעצם מפלצת, אל אלוהים מה קורה איתי לעזאזל, תוך שעה השתנתי לגמרי, אלוהים אני לא מסוגל יותר, אני אשים לזה קץ...."
גיל-את מדברת על כך ש: "קמתי הבוקר עם גוש בגודל סלע בלב, הרגשה רעה וכבדה..."
גלי: "ועכשיו אני מרגישה מרוקנת ולבד. לא בא לי לדבר עם אף אחד..."
וגם נוי-נוי מרגישה את זה: "השבוע הרגשתי אומללה ברמות שלא יתוארו, וכל כך רציתי להתקשר למישהו ולחלוק איתו את זה. חשבתי אפילו לבכות בטלפון...".
מה אני מנסה לומר? אלה לא האנשים הדכאוניים של ישראבלוג, אנשים קוטרים שרק בוכים כל היום. היה משהו באוויר בשבוע הזה. משהו רע ומגעיל. אני לא מנסה לדכא גם את הקוראים העליזים ע"י ציטוט פוסטים עצובים-משהו, אלא לומר לכל מי שהרגיש את האפלה השבוע - אתם לא לבד, ונראה לי שזה לא בגללכם, לא בגלל משהו ספציפי. ככה היו כולם. היה גז דכאון באוויר. פלנטות במערך האסטרולוגי עמדו בזווית לא טובה. לא יודעת מה בדיוק, לא מאמינה בצ'קרות ורוחניות מושאלת, לא מאמינה בפאטאליזם, אבל זה היה שם, מוחשי ואמיתי כמו חצ'קון.
אני מכריזה רשמית על השבוע החולף כ"שבוע מחליא", ושמה אותו מאחורי. אותי הרגיע הטארוט, אבל כל אחד יבחר בשיטה שלו. עזרו לנו להשליך מאחורינו את הגועל-נפש של השבוע האחרון. את השבוע הבא נתחיל אחרת, ושילכו להזדיין כל הגורמים הקוסמיים!
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
