RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2003
 מסע הזוי אל העבר
החיבור הראשוני שלי לאינטרנט, אותה רשת שהתפתחה למפלצת שהיא היום, היה דרך מודם 33,600 בלפ-טופ של IBM, פנטיום 1, 133 MHZ, 16 מגה זכרון. עד היום יש לי את המחשב הזה. לפניו היו BBSים שונים, ומודמים במהירויות זבושה לדבר עליהם בכלל, אבל אנחנו לא עורכים עכשיו קורס בארכיאולוגיה.
השתמשתי בנטסקייפ לגלישה. והרבה מהזמן ביליתי לא בגלישה, אלא בדיונים ערים ב-Newsgroups. היום לכל אתר מעריצים של שרון ויואב יש פורום, אבל אז, זה היה המקום היחידי לנהל דיון עם אנשים אחרים בנושאים הקרובים לליבכם. הכל מהכל - מדיונים של האקרים על NUKES, דרך סקס (כמובן), דרך צלילה וציוד צילום וקריקטורות. וסקס.
בכל אופן, זה היה מזמן. ואני כבר הרבה זמן לא התקרבתי ל-Newsgroups. זו היתה תקופה תמימה ומתוקה, בה אנשים לא התביישו או חששו לחשוף את שמם, הטלפון שלהם וכתובת האימייל שלהם בבית. אם היו ספאמרים, הם היו רנדומליים ומעטים, והיה קל לטפל בהם, למי שידע איך. אני כבר אז הייתי די זהירה, והשתמשתי בכינויים מסוימים ובאימייל ב-Hotmail. ומתברר שניהלתי מלחמות שאני אפילו לא זוכרת. אז למה נזכרתי בהם פתאום?
כי במהלך חיפושי אחרי Fartman יקירי, לחצתי בטעות ב-Google בלינק המוביל ל-Newsgroups, ולנגד עיני המשתאות, נגלו עשרות הודעות שהוא כתב, מזוהה בשמו המלא, החל משנת 1992 (!), בתקופות שונות ומשונות בחייו. זה היה מדהים לראות את ההיסטוריה שלו, את החיפושים המתוקים אחרי pen pals, אהבה וחברים, אחר כך החיפוש בלתי נלאה אחרי MP3, אחרי encoders מכל מיני סוגים, ולבסוף גם תווים לנגני תופים. הכל באנגלית, כמובן. כתובות האימייל השתנו מתקופה לתקופה, עם המעבר שלו בין חברות המחשבים, והודעה אחת משכה את ליבי במיוחד, הודעה שבה הוא תוהה לעצמו ושואל אחרים "למה אני לא מסוגל להשאר במערכת יחסים מחייבת ועובר מאחת לאחת", וזה זמן קצר מאד לפני שנפגשנו... זה היה כמו לקרוא אימיילים רנדומליים של אדם אחר. זה היה מקסים וגרם לי לגעגועים.
ואז הכתה בי ההארה. גם אני הייתי שם. גם אני השארתי הודעות בכמה וכמה קבוצות דיון שכאלה. לא בשמי המלא, כמובן, אבל יש כתובות אימייל מסויימות שאני זוכרת, וכינוי אחד ספציפי... והופ, Google זרק עלי היסטוריה עצומה שלא זכרתי ממנה דבר. תקופת השיטוטים הראשונים שלי ברשת, בניית האתרים הראשונית, אנשים נדיבים ונחמדים שענו לי על שאלות של hacking, מלחמות מילוליות עם ספאמרים ו-flamers, תהיות על צלילה, ויכוחים על ציוד צלילה... המון המון דברים, קטעי חיים וזכרונות שניתקו ממני, ואני אפילו לא יודעת למה בדיוק. הייתי אז בצבא, אולי שכחתי עוד כל מיני דברים מהתקופה הזו. מדהים. הזוי. נוסטלגי בצורות שקשה להבין. ממרחק של הזמן שעבר, זה נראה כמו חיים אחרים, כאלה שהם כביכול כבר לא חלק ממני. מדהים איך שהשארתי אחרי שורה של עקבות דיגיטליים, רנדומליים, קטנים, שעד היום לא נמחקו.
כמו טביעות רגלים על חוף הים שקפאו בזמן. כמו למצוא קופסה עם מכתבים ישנים ומתפוררים. היה מהפנט. טוב שזה שם. טוב לדעת שזה יישאר שם, גם אחרי שאני לא אהיה פה יותר.
מסע הזוי אל העבר, שלא נגמר...
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
