שיטוט קצר בבלוגוספירה, משהו שכבר הרבה זמן לא עשיתי ברצינות, הבהיר לי שאני לא בעניינים. יש פה מריבות, מכות, פוסטים מתלהמים, אנשים ממורמרים, בלוגים לעזרת בלוגים... אני מרגישה ממש מיושנת.

מה שכן, אני מרגישה גם יותר מדי חשופה פה בזמן האחרון. יותר מדי אנשים יודעים על הבלוג, יותר מדי שלא בשליטתי. זה מביא אותי לסינוני-יתר בתכנים, ומרגיז אותי עוד יותר שאותם אנשים לא אומרים לי שהם יודעים על הבלוג ואני צריכה לגלות את זה לבד. נדמה לי שמישהו הציע לי לסגור ולפתוח חדש. ועל זה אני יכולה רק להגיב באינטיליגנטיות-על: AS IF! אני לא זורקת לפח יצירה בת שנתיים רק בגלל שכל מיני קרציות מסתובבות פה. אז מתגרדים קצת, אז מה? אז מוצצים את דמי, אז מה?

ואנשים ממשיכים לעשות מנוי על הבלוג הזה, בעוד שאני ציפיתי ("אני אומרת לא ציפייייייתיייייייייייייייי", קרולינה וסוליקו) שבחודשים האחרונים תהיה מגמת ירידה חדה. כל העניין מאד מוזר בעיניי. אנליסטית אני כבר לא אהיה. לך תנבא התנהגות של אנשים.

אפשר להתנחם בכך שמאמצי להתחפף מטבלת המאגניבים בעמוד הראשון נושאים פרי לשם שינוי. את האלגוריתם לא הצלחתי לפענח, אז אולי זה סתם מזל.

יאללה, שניצלים!