תראו איך זה מתחיל, איך זה קורה לנו, בתהליכים שמתחילים בילדות, מההורים שקוראים בעיתון, ומקבלים עיצות קונפורמיסטיות מאנשים שאמורים להיות מומחים בנושא. מתוך "24 שעות" של היום, כתבה על לחץ קבוצתי. להלן עצות שנידב לכתבה ד"ר יוסי אברהם, פסיכולוג חברתי מומחה. בסוגריים, כמובן, אני מעירה את הערותיי, בתור אחת שלא הלכה בזרם, ולחץ קבוצתי לא מזיז לי את הפיטמה השמאלית.
זה טוב שיש חברים, שלא תבינו אותי לא נכון, אבל אם מגיל 0 מחנכים להליכה עם העדר, פלא שמי שיושב בשוליים זוכה ליחס כל כך משפיל? למה להגיד מראש שזה בריא להיות חלק מהזרם? ואולי זה לא? הרי הדברים הכי מטומטמים בעולם נעשו על ידי קבוצות. ככה זה שמחנכים את הילד לפי שטויות שקוראים בעיתון.
1. לחץ קבוצתי הוא הליך חיובי. כולנו חיות חברתיות עם נטייה בריאה להתאים את עצמנו לחברה (סליחה? נטייה בריאה להתאים את עצמנו? מי החליט שזה בריא?).
2. אם מדובר בלחץ קבוצתי חיובי, כמו ביחידות צבא מובחרות למשל, אין שום בעיה (אתה בוודאי מתכוון ללחץ הזה, שגורם לחיילים להפוך לרובוטים מתוכנתים, ולהתחרות זה בזה עד פציעה ויצירת נזק בלתי הפיך לגוף?)
3. במקרה של לחץ חיובי, יש להתייחס בסלחנות גם לאירועים קונדסיים שוליים של הילד (כלומר, אם הוא היה מקורי ויזם אירוע קונדסי בעצמו, ללא לחץ קבוצתי, אז זה לא בסדר? העיקר שילך עם העדר?).
4. היו עירניים ובדקו אם הלחץ הקבוצתי מאלץ את הילד לשנות את דרכיו. אסור שיהיה נתון בקונפליקט חזק מדי שיגרום לו לעשות מעשים שליליים (בכלל, שלא יחשוב יותר מדי, זה הכי טוב).
5. אם הוא נסחף אחרי דעת חבריו, נגד רצונו, העניקו לו כלים להתמודד עם הבעיה (אחרי שאמרנו לו שזה בסדר ללכת עם העדר?).
6. אל תתיחסו אליו בחומרה במקרה של לחץ לגיטימי כדי לא להעמיד אותו בקונפליקט מול חבריו (שחס וחלילה לא יהיה אינדיבידואל, הזאטוט שלכם!).
7. זיכרו שבגיל ההתבגרות הילד נמצא בתקופת מרדנות ויש לאפשר לו לגבש אמות מידה משלו לגבי דברים מותרים ורצויים (כל עוד זה בהתאם ללחץ הקבוצתי, ראו סעיפים קודמים).
8. במידה שהילד אינו מקבל את תכתיבי הקבוצה, כדאי מאד שישקול אם כדאי לו להשאר חריג. (באמת כדאי. שחס וחלילה לא יהיה יוצא דופן. מיוחד. השתגעתם?!).
9. הציעו לו גם לשקול את האופציה השנייה, לפיה כדאי לפעמים להיות חלק מהכלל (ואיפה פה האופציה הראשונה בכלל?!).
10. הציעו לילד לשאול את עצמו אם מה שהוא עושה במסגרת החברה, מתאים לו, מבייש אותו, או נראה לו מוזר. מה שצריך לקבוע הוא הקוד הפנימי שלו (איזה קוד פנימי יהיה לו, אם הוא כל הזמן ילך עם החבר'ה, יראה אותם תכניות טלוויזיה כמו כולם, ולא יעיז ללכת נגד הזרם? יהיה לו את הקוד הפנימי של כווווו-לם).