שנה וקצת נתקעתי על נושא מסויים בלימודי התופים, ולא הצלחתי לעבור אותו ולהתקדם הלאה. זה היה שילוב של ייאוש, חוסר בשעות אימון ובלאגן בראש, והכל ביחד התחבר לכדי כך שהיה דף אחד בספר התווים שלא הצלחתי אפילו להתחיל אותו.

וכל פעם צצה בעייה אחרת - פעם קואורדינציה, פעם שמיניות מיותרות, פעם אי-מציאת ה-one, וכל מיני צרות שרק נגני תופים יכולים להזדהות איתן. זה לא קל להתחיל ללמוד כלי נגינה בגיל 24, מסתבר.

המורה שלי כבר התחיל לומר שאולי נדלג על זה ונחזור לזה אח"כ, אבל אני לא הסכמתי לוותר, ובטח לא הסכמתי שהוא יוותר לי. אמרתי לו שעד שאני לא מצליחה את זה, לא עוברים הלאה, ולא אכפת לי כמה זמן זה יקח. נכון, עשינו הפסקות מתודיות, היו יותר שיעורים של תיאוריה ונגינה חופשית, אבל נשארנו עקרונית על הנושא הזה.

ופתאום זה נפתח, והסתדר. שילוב של יותר אימון, יותר אמונה, ומעבר המחסום הפסיכולוגי, ואולי גם למידת מקצבי הסווינג. בתקופה מאד קצרה סיימתי את כל הדף. עכשיו עוברים לשלב הבא. ואני מבסוטית מעצמי. עברתי משוכה קשה, שבה היה נראה כי אני תקועה לנצח והמשכתי הלאה.

עכשיו יש משוכה חדשה. שנדלג?