התקשרתי להוא שהתחיל איתי ברחוב.

בחור נחמד, שיחה סימפטית. דיעות קצת יותר מדי מקובעות ("ערבים הם חיות טרף, צריך להרוג את כולם"), עסוק עד כדי אובססיה בכסף ובכלכלה, ערס-לייט (לייט מאד, אבל מורגש), ולחרדתי, מזכיר לי קצת יותר מדי את דוד שלי מבחינת סגנון דיבור.

המראה שלו לא הדליק אותי באופן מיוחד, אבל הוא גם לא זעזע אותי, חלילה.

בחור נחמד. שיחה שטוחה ונעימה. אולי ניפגש שוב, אולי לא. אני אחליט בקרוב.

ולא, לא שמעתי את הצליל המיוחל, שבהעדר תיאור טוב יותר, נקרא לו "קליק".

לא היה קליק.

ומה עם הטריוויה?! למה אף אחד לא פותר היום?! תתביישו!