רוסו הוא שחקן מצויין, נראה לי שאין על זה ויכוח. אבל יש לו, בנוסף, משהו שאין לשחקנים פה בארץ - צבע וברק. יש לו פה גדול (אבל הוא לא חלאה ועילג), הוא מצחיק, הוא מספק חומר לתקשורת, והוא כשרון שמושך הרבה תשומת לב. לעומת האפרפרות והטמטום של רוב שחקני הכדורגל, רוסו בהחלט עונה להגדרה "כוכב".

אז הכוכב מאחר לאימון. לא בסדר, נכון. אבל לא לכלול אותו בהרכב במשחק ליגה? לירות לעצמכם ברגל? רוסו נעלב, בצדק או שלא, ופתח את הפה על המאמן, בצדק או שלא.

אז השעו אותו.

ואני רק תוהה - שחקן שכבר זרק רמזים שהמשפחה שלו לוחצת עליו לעזוב, ושאמר שאולי בדצמבר הוא כבר לא יהיה כאן, זו הדרך לטפל בו? זה לא איזה "סתם אחד", אלא שחקן טוב, שתורם לקבוצה, גם מבחינה תדמיתית ויש לו הרבה מעריצים. זה אולי לא מקנה לו את הזכות להיות חוצפן, אבל זה חלק מהאופי שלו, ואם טובת הקבוצה עומדת לנגד עיני המאמן, אז מה הדאווין הזה? כנראה שזה הכל עניין של אגו, וחוסר הבנה מוחלט לגבי ניהול קבוצה, תדמית תקשורתית וספורט.

כל כך ישראלי לנסות ולהשליך את ה-theme הצבאי בכל מקום. אם רוסו יעזוב, למכבי חיפה לא תהיה שום זכות ליילל. או שאולי הם רוצים שיעזוב?