עיון מקרי בבלוג שלי הוביל אותי לפוסט ההיסטורי הבא.

ולמי שאין כוח ללחוץ על הלינק, להלן הפוסט המקורי:

"בדרכי הביתה, שזפה עיני את המודעה הזרחנית הבאה:

פנויים פנויות
עם חנן גולדבלט
ערב קריוקי משעשע

הממ... Tempting.

אה, שיט. זה בדיוק מתנגש לי עם ארוחת הצהריים והסטנד-אפ של גדי יגיל.

למה אין חוק במדינה הזו נגד פליטי עסקי הבידור של שנות ה-70 וה-80? גם אז הם היו קקה"

סוף פוסט.

איכשהו צירוף המלים "פנויים פנויות" ו"ערב קריוקי משעשע" נראים לי מאד מטרידים במבט לאחור.

מי היה מאמין שהדבר שהכי הציק לי אז לגבי חנן גולדבלט היה חוסר הרלוונטיות שלו. אין כמו קצת פרספקטיבה - במלים אחרות, היה יכול להיות יותר גרוע.