סיפורו העגום של הטרול של אינטרנט זהב התחיל במאות תגובות נאצה מלוכלכות ולינק לאתר משמיץ שהוא הכין, לפוסט מעוצבן שכתבתי בגנות החברה, תומכיה הטכניים והשירות שהיא נותנת. כמו כל תומך המעורה במתרחש באינטרנט, הטרול, המכונה גם "תומך בכיר של אינטרנט זהב", הגיע אל הפוסט באיחור אופנתי של 4 חודשים, ואחרי ויכוח מאד לא לעניין שהיה לנו שם, החליט לוותר על הדיון ופשוט להציף בתגובות. ועל זה נאמר, כידוע - אוי, איזה פחד.

אחרי יומיים כאלה החלטתי לחשוף את פרצופו ברבים, ולסדר לו כמה מאות כניסות לאתר שהוא בנה בעמל כה רב.

האתר קרס, עלה וקרס הרבה פעמים מאז, ואני ברוב חוכמתי התעצלתי לעשות Print Screen של פניני החוכמה שהוא השריץ שם. למותר לציין שהוא לא הגיב לפוסטים החדשים, ואת הרעל שלו המשיך לשפוך בפוסט הראשון שהוביל אותו להקים את האתר המהולל, בו הוא טורח להסביר לעולם כמה הלקוחות של אינטרנט זהב הם טיפשים, וכמה קשים חייו האומללים על כך שהוא נאלץ לטפל בבעיות האידיוטיות שלהם. באחת התגובות הוא ציין שהוא כבר פרץ למחשב שלי, ושלא היה שם שום דבר מעניין. אני כמובן מייד נכנסתי לפאניקה וירדתי למקלט.

למותר לציין שחברת אינטרנט זהב לא טרחה להגיב על העניין, באופן רשמי או בלתי רשמי. מה שכן, עוד שלל תומכים הגיעו לפוסט המקורי, וגם הם ניסו להסביר לי כמה אני לא מבינה שום דבר. לא השתכנעתי. ובעיקר, כל הסיפור הזה וההתפתחות שלו מוכיחים עד כמה אינטרנט זהב משתינה בקשת מוזהבת על הלקוחות שלה. חברה ראויה לשמה היתה מתנצלת קבל עם ועדה, מפטרת את הטרול ומבטיחה לבדוק את מערך השירות שלה למען לא יישנו מקרים כאלה. אבל אנחנו בישראל, חברים. אנשים רגילים שאנשי השירות מתייחסים אליהם כמו קקה. מעניין מה היה קורה לו היה מתפרסם הסיפור הזה ב"ידיעות אחרונות", למשל.

מה שכן, כנראה שהטרול נשבר, וזה מה שחשוב. הלינק לאתר שלו - http://beam.to/support1 - שעד כה הוביל לבליל הקללות ההוא, מוביל עתה לבלוג מפורסם, מאושיות ישראבלוג - יומנו של תומך, שכבר לא כתב הרבה זמן. לאתר המקורי אין זכר. וכך גם לטרול.

ואני רק שואלת אותו - מה קרה, חמודי? קצת קשה אז נשברים?