מי האידיוט שהחליט שאני צריכה לשחק טניס? אני.

מי האידיוט שהחליט שאני יכולה להמשיך לשחק עם הנעליים השחוקות שלי, שעוד מעט הסוליות שלהן פשוט ייעלמו? אני.

מי האידיוט שהחליט שאפשר לשחק טניס עם איפור בלי שהוא יימרח? אני.

מי האידיוט שהחליט לדבר בנייד תוך כדי נסיעה, ללא דיבורית, לפני 3 חודשים, ועכשיו הוא צריך לשלם 500 שקל, כי כבר אין ברירה? אני.

מי האידיוט שנותן לעוזרת שלנו לצאת נקייה מזה שהיא לא מנקה כמו שצריך, ומשאירה ערימות לא מוסברות של נעליים בכל הבית? אני.

מי האידיוט שהצליח לעבור, תוך פחות מחודש, מפלוס קטן בבנק למינוס די משמעותי? אני! אני! אני!

ומי האידיוט שהחליט שאני יכולה לנגן את Stairway to Heaven? אה! לא אני! פה זה המורה שלי לתופים. ואני מאד מעריכה את הקרדיט, אבל אופטימיות נצחית עוד לא הביאה אף אחד לשום מקום.