הנה, כבר כשחשבתי שנגמר הסיפור, ושארליכמן יבין את הנזק שהוא עושה, הגלגל מסתובב ומכה בבלוג נוסף. שירה מותק קיבלה מארליכמן דואר המיידע אותה כי היום יפרסם אותה ואת בלוגה במדורו המעצבן, המזיק והאידיוטי.

שירה, כפי הנראה בפוסט שלה, לא חשבה פעמיים ופשוט סגרה לארליכמן (ולכולנו) את הבלוג בפנים. אני לא יודעת איך היא הייתה מסוגלת. דרוש אומץ רב, לטעמי, כדי לעזוב את חלקת האלוהים הקטנה שלך (ראיתי בתגובות שהיא לא מחקה את הפוסטים. שליש נחמה, בקושי). אבל אולי דרוש גם פחד מן החשיפה המיותרת, וכך אין יותר בלוג. יש שירה, מן הסתם, אבל אין בלוג.

מכירים את "נשואים פלוס"? איך שכל פעם שאל בנדי מפשל, אשתו אומרת "Kids, thank your father" בסרקסטיות, והם עונים במקהלה סרקסטית אף יותר "THANKS DADDY!"?

נו, אז כולם ביחד: תודה, ארליכמן, על רצח בלוג נוסף.