הוא נחמד לכולם. זה לא כי הוא נחמד. זה כי הוא צבוע. חייכני כזה וחביב. כולם מחבבים אותו. אבל אני יודעת קצת יותר, כרגיל. ואני יודעת מה הולך מאחורי הקלעים. ואני יודעת מה הוא אומר כשאף אחד אחר לא רואה.

צבוע. קודם יחייך אלייך, אחר כך ילך ויטנף עלייך. קודם יהנהן בראשו ויסכים איתך ואחר יגיד שאת עושה שטויות. והכל בחשאי. מידע מחולק וממודר. מתנהג לכל אחד אחרת. כנראה שאין אמת אחת.

מישהו הגדיר לי אותו הכי טוב - פלסטלינה. משתנה בהתאם לסביבה, להקשר ולאינטרסים. שום חוט שידרה, שום דבר שאפשר לסמוך עליו. בעצם, אלה אנשים מאד מסוכנים שאי אפשר לסמוך עליהם במילימטר. היום את משתפת אותו בתוכנית כזו או אחרת והוא מסכים לעזור, מחר הוא מספר לחברים שלו כמה שזה רעיון אידיוטי; עכשיו הוא יסכים עם משהו שאמרת לו, בעוד רגע הוא ירוץ לצד השני ויגיד כמה שאת סתומה. והוא כזה נחמד וחביב. ממש מותק אמיתי.

תמשיך לצחוק איתי ולעשות כאילו אין לך שום דבר נגדי. אני כבר מזמן לא קונה את זה. הרוע אולי עזב, אבל חלק ממנו נשאר מאחור, איתך, לידך. כל אחד בוחר את הדרך שלו בחיים. ללהיות אמיתי וישיר יש מחיר כבד. לא כל אחד מסוגל לשלם אותו. אבל השקר מתגלגל ורודף אותך בסופו של דבר. ובגלל זה תישאר קטן לנצח.