מנוחה אמיתית כזו, אולטימטיבית. אפילו הנסיעה הארוכה דרומה לא פגעה במנוחה. אסור לי לישון יותר מדי. אני קמה עם כאבי גב. ובכל זאת, רק ב-11 בבוקר ביום שבת הוצאתי את עצמי מהמיטה. ומה עשיתי רוב היום? הייתי במיטה. כמו אישה חולה שצריכה מנוחה. ואולי באמת הייתי קצת חולה בימים האחרונים.

ביליתי שעות ארוכות בחברתם המענגת של טום וולינג ומייקל רוזנבאום. מי אלה, תשאלו? ובכן, מדובר בצמד כוכבים נאים במיוחד, השחקנים הראשיים בסדרה המצוינת סמולוויל, שאת העונה הרביעית שלה רכשתי ב-DVD. ראיתי כבר 12 פרקים, והסיבה היחידה שלא חרשתי את כל הפרקים בבת אחת היתה העובדה שנמאס לי לשבת במיטה.

ביום שישי פינקתי את עצמי בלי הכרה במסז' משובח בספא. אף פעם לא עשיתי את זה לפני כן, והיה די כיף. אני חושבת שאהפוך את זה להרגל. המסז'יסטית צקצקה בלשונה בחומרה כשעבדה על הגב והשכמות שלי, שהפגינו תפיסות גבוהה מהממוצע. ממש מפתיע. כנראה ש-12 שעות ביום מול המחשב עושות משהו לגוף. תדהמה.

אחרי המסז' הלכתי לראות את הארי פוטר וגביע האש בטרום בכורה. מה זאת אומרת איך היה? היה... בפוסט נפרד. זה דורש פוסט נפרד.

***

בהאטריק, לעומת זאת, פונקתי בניצחון טכני ובשחקן בינוני למדי שאיפשר לי להיפטר משחקן זקו ועבש אחר. אני עדיין לא יציבה במשחק. מה אתם רוצים? לוקח זמן לבנות קבוצה!

***

שבוע טוב. באמת.