נו, אני נאלצת להודות שיש גם כמה דברים חביבים בלהיות חולה:

כולם פתאום נורא נחמדים ומתחשבים, וגם נותנים לי ספייס, מחשש שיידבקו...

אפשר לרבוץ מול הטלוויזיה ולא לעשות כלום, בלי שום נקיפות מצפון.

אפשר לקצר שיחות עם אנשים לא רצויים ע"י השמעת קולות צרודים ונאנחים של "אני חולה".

אפשר להוריד חבילת גלידה בלי שום נקיפות מצפון, כי זה טוב לגרון.

אפשר גם לאכול בלי חשבון כי "אני חייבת לאכול משהו כדי להתחזק".

אפשר לבוא רק לחצי יום בעבודה.

אני יכולה לבוא בדרישות לאבא שלי, שיעשה קניות בסופר, יכין לי סלט וימזוג לי תה עם וויסקי.

יש לי תירוץ מצויין למה אני לא מתאמנת על התופים.

בכל מקרה, אני אשמח לחזור לבריאות תקינה ומלאה במהרה בימינו!