גם אותי המערכת הצליחה לנצח. החלטתי להיות ילדה טובה, לנקות את הלוח ולשלם את כל הדו"חות שהיו לי בעיריית תל אביב. הגיע מכתב כזה, מאיים, עם הרבה כסף שאני חייבת על מלא דו"חות משנת 1999 וכאלה, אז נכנעתי.

1,300 שקל שילמתי לפני שלושה חודשים, וחשבתי שבזה הסיפור נגמר. אבל לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא.... מה פתאום.

והיום אבא שלי מודיע לי שנודע לו ממקורות יודעי דבר, שהטילו עיקול על חשבון הבנק השני שלי. לא הראשי, למזלי, אבל זה גרוע מספיק.

התקשרתי לעירייה, חיכיתי 20 דקות על הקו, ובחורה נחמדה (באמת) הודיעה לי שאכן שילמתי וסגרתי תיק אחד, אבל יש עוד שני תיקים שבהם אני חייבת כסף - לא פחות מ-1,800 שקל טבין ותקילין, לא כולל ה-1,300 שכבר שילמתי.

אז אני שואלת - למה לא כבר שלחתם את כל החרא שלכם ביחד? למה להפריד תיקים ולזיין את המוח, לגזול מזמני, לעקל לי חשבון בנק ולעצבן אותי ככה על הבוקר?

3,000 שקל מתנה לעיריית תל אביב. מזל שבדירה הנוכחית שלי יש חניון. מזל שאני כבר לא מעלה בדעתי לחנות באיזור דיזינגוף שלא בחניון בתשלום. מזל שיש כרטיס אשראי וקרדיט.

אני בטוחה שהעירייה תשתמש בכסף הזה למטרות נהדרות, כמו לתת עוד כמה Leaf Blowers לגננים תאילנדיים כדי להעיר את כל השכונה ב-7 בבוקר.

כוס אמק. זה מה שיש לי לומר.