נו, איזו דרך נפלאה להתחיל את הבוקר - לפני זמן מה פוטרתי ממקום עבודתי החדש. הסיבה: קיצוצים. אני נוטה להאמין לזה, כי לבוסית (לשעבר) שלי יש נטיה לומר את האמת בפנים בלי חשבון, והיא אמרה לי שהיא היתה מרוצה מעבודתי, אבל התקנים קוצצו.

אז גם אני קוצצתי. איך ההרגשה? בעיקר עצבים. לא כי זה פוגע לי בבטחון העצמי, כי אני יודעת מהן היכולות שלי והייתי טובה מדי למשרה שביצעתי. פשוט - הכסף. קשה עכשיו למצוא עבודה. עזבתי עבודה בטוחה מאד כדי להגיע למקום הזה, חברה קטנה יחסית, ולמרות שבמקום העבודה הקודם לא הייתי מרוצה, זה לפחות הכניס כסף בטוח. לא הספקתי לעבוד חודש וחצי במקום החדש, וכבר מצאתי את עצמי בחוץ. כוסאאאאאאאאאאמק על החברה המצחינה הזו ועל כל מי שמעורב בה. זה הדבר הכי אינטיליגנטי שיש לי לומר כרגע. לקחת את הדברים שלי והלכתי הביתה. ברוכה הבאה למעגל מחפשי העבודה.

וכדברי לובה: אין עבודה. קשה. קשה.

מה עכשיו? קודם יום-יומיים מנוחה ופינוקים. אחר כך נתחיל מחדש את התהליך המעייף שנקרא "למצוא עבודה". ואחר כך נתחיל מחדש במקום חדש, בשאיפה שזה יקרה כמה שיותר מהר.

בינתיים נראה טניס.