יש תנאי אחד לחופשה - מתישהו היא צריכה להסתיים, אחרת היא לא נקראת חופשה.

ובאילת, זה די ברור, הגבול - כשהצ'חצ'חיאדה מגיעה, זה הזמן לפרוש. גם בחורף, בתי המלון באילת מלאים במיץ של הזבל של האוכלוסיה במהלך סופי השבוע. אנשים שרצים במסדרונות וצורחים ב-2 בלילה, שמעשנים ליד הדלת שלך ושדופקים על דלתות של חדרים לא-להם. ישראלים שכאלה, מהסוג שגורם לך להבין את האנטישמיות.

אז מחר אני חוזרת לי להנאתי הביתה, אחרי ימים לא מעטים של מלח, מחשבות טובות, ים, ברקודות וחבר'ה טובים. זה היה רעיון טוב, החופשה הזו.

אבל היום, דוד של המאפיונר הגיע לפה, מה שאומר שיהיה בלאגן אמיתי. יאללה!