קר ורך.

זה מה שמותר לי לאכול בזמן הקרוב.

לא חם וקשה.

אז זה אומר שאי אפשר... שיט.

עקירה ראשונה בחיים עברה על כוחותינו. בינתיים נעקרה שן אחת בעקירה רגילה. צפויים עוד 2 ביקורים אצל הקצב (סליחה, רופא השיניים, הפרופיסור).

טוב, אני סתם מגזימה. זה עבר בשניות ממש, וקיבלתי את השן בעטיפה סטרילית. מכוערת משהו פחד, גועל נפש אמיתי. לחשוב שהדבר הזה היה לי בפה כל הזמן. ממש מביש.

בינתיים לא נרשמו כאבים, קניתי טונות של גלידה ומילקי, ואני מחכה לנורא מכל. אני על אופטלגין, אבל אם זה יכאב, אני מיד עוברת להירואין, בלי חוכמות. אין לי כוח לסבל עכשיו.

גיליתי שהרופא הוא גם איש משעשע, נוסף על כל הצרות. מן הון להון אולי גם תצא לי ממנו עבודה כלשהי. היה שווה לעקור בשביל זה שן?