אין כמו קלישאה טובה כזו, כמו "העיקר הבריאות", כדי להזכיר לי לפעמים מה באמת חשוב. כן, עבודה, כסף, אהבה (לאו דווקא בסדר הזה - לכל מחפשי המשמעויות הנסתרות) - הכל נורא נחמד.

ואז אתה שומע איך מישהו צעיר, בגילך בערך, חוטף את אחת המחלות הנוראות מכולן. ככה סתם משום מקום, איש בריא וצמחוני ולא מעשן. סתם פתאום.

ואני אומרת ונושאת תפילה, רק תנו לי בריאות, גופנית ונפשית.

רק תנו לי גוף מתפקד ברמת הסביר - כאבי ראש מזדמנים וגזים זה בסדר. גם Sheen Splints מדי פעם אני מוכנה לסבול.

רק שיהיו כל החלקים, ושכולם יעבדו כמו שצריך - מבפנים ומבחוץ.

שלא ישתכנו בתוכי יצורים, תאים או חיידקים שלא צריכים להיות שם.

שרק אוכל להמשיך לראות, לחוש, לנסות וליפול - גם אם זה נעשה יותר קשה עם השנים.

רק שנהיה בריאים. כי עם כל השאר נסתדר.