יש בערוץ 8 תכנית שנקראת "בחזרה לתחתית", בה מנהל ברשת או בחברה גדולה עובד במשך שבוע כעובד פשוט, נמוך ועלוב. זה לא ממש תחקיר עיתונאי סודי, כי העובדים מסביבו יודעים מיהו, לכן התנאים שהוא עובד בהם הם לא ב-100% כמו במציאות היומיומית. היום התכנית הייתה על ברגר קינג. אני לא מתה על המבורגרים ברשתות מזון מהיר, ונמנעת מהם ככל האפשר. אם כבר המבורגר, אז שיהיה מבשר אמיתי ולא מקרטון. ניצול העובדים וההתנהגות הכללית של רשתות ההמבורגרים ידועים לשימצה בכל העולם.

יחד עם זאת, בתחילת התכנית, התרשמתי מהיעילות והחוקים הברורים והמסודרים של הרשת. למשל - לקוח צריך לקבל שירות תוך 2.5 דקות. כל מיני כאלה. המנהל הנבוך, שלא ממש עמד בקצב העבודה הרצחני שם, טען כי למרות שכולם יודעים מי הוא, הוא לומד דברים חשובים לשיפור ברגע שיחזור לכסא העור הנוח שלו, במשרד הממוזג.

בערך רבע שעה לתוך התכנית, כמעט זינקתי מהמקום מרוב עצבים. מי שלא יודע - לברגר קינג יש חוק פשוט: אם האוכל שהוכן לא נמכר תוך 10 דקות, הוא מושלך לפח. וכך, עשרות מוצרי מזון טריים לחלוטין, מוצאים את עצמם בפח האשפה בכל יום. פשוט התקשיתי להאמין למראה עיני. המבורגרים מוכנים, שלמים, בקופסא - לפח, ללא גינונים מיותרים. ובסוף המשמרת, שימו לב טוב, יושב עובד וסופר ומקטלג (!) את כל מוצרי המזון שהושלכו, כדי שהחברה תדע כמה זה עלה לה.

ויושב המנהל, וסופר המבורגרים בפח האשפה, ואומר שחבל, אבל רוצים שהמוצר יהיה איכותי ומוצלח ככל האפשר. ולא עולה בדעתו אפילו לשניה, שאולי היה אפשר לתת את האוכל הזה לאנשים שידם אינה משגת לא רק לשלם 7 פאונד על ארוחת וופר, אלא אפילו סתם לחם קשה להם לקנות. מעניין מה קורה בארץ בנושא הזה, והאם ברגר קינג הישראלית נוהגת באותו אופן.

האסוציאציה המיידית שזה עשה לי, הייתה לעבודות מטבח בצבא. אני לא אשכח את זה כל החיים (ולא בגלל שהיינו צריכות לקרצף צלחות של בה"ד שלם ללא עזרת הצוללת) - קונטיינרים שלמים של מזון, כולל שוקי עוף בקילוגרמים, סלט ירקות, תפוחי אדמה ועוד, הושלכו אחר כבוד לפחי הזבל של בה"ד 12, בלי בושה, בלי חרטה, בלי מחשבה שניה.

לא באתי ממשפחה שאין בה אוכל, מעולם לא חסר לי דבר. אבל אפילו לי, בת למשפחה מבוססת, שבה לא מכריחים לגמור מהצלחת וזורקים אוכל מהמקרר (כי קונים שטויות שאף אחד לא אוכל), היה קשה לעמוד ולראות עשרות קילוגרמים של אוכל טוב, טרי ומזין, נזרקים לפחי האשפה, שנסגרים ככה שאפילו החתולים לא היו יכולים ליהנות מהשאריות. הרי היה אפשר להאכיל עוד עשרות אנשים באוכל הזה. אנשים שלא כל כך משנה להם מה יתנו להם לאכול - העיקר לאכול. ואולי האוכל שמבשלים בצבא הוא לא מציאה קולינרית, אבל היו שם קונטיינרים מלאים באוכל בסיסי, סביר ומעלה, שאנשים רגילים יכולים לאכול אותו, בלי להתבייש. אבל במקום זה, האוכל הזה הלך לחירייה.

הבזבוז הזה מזעזע. זה בדיוק מה שאנחנו עושים עם חומרי הגלם שלנו - משתמשים, זורקים ולא טורחים למחזר או לבדוק מה עוד אפשר לעשות עם השאריות שאנחנו לא רוצים. נכון שבתקופה האחרונה, בעקבות דו"חות העוני המזעזעים, ישנה התעוררות בנושא, אבל לזרוק כמויות כאלה של אוכל מדי יום ביומו (בשם הטריות ובריאות החיילים, כמובן), זה פשע שאין כדוגמתו. ואם בבה"ד 12, בסיס יחיד, נזרק כל כך הרבה אוכל, מה קורה בבסיסים אחרים? על איזו כמות אוכל כוללת אנחנו מדברים פה?

מסתבר שיש אוכל בישראל. רק חבל שהוא בפחי הזבל.