לקח לי שלוש דקות להגיע לכותרת הזו. זה התחיל מ"הפשרה" והגיע גם ל"המסה מלאה", עד שנזכרתי במינוח המדויק.

אני יכולה לתרץ את זה בעוד יום מעצבן במיוחד, אבל אני לא נוהגת לפנק את עצמי בתירוצים, אז נרד מזה.

וכך המצב - Total Meltdown. סוג של עייפות מנטאלית מכל הגועל נפש שמסביבי, שמתווסף לעובדה שאין דבר מרתיח יותר מאשר לבוא הביתה, לגלות ששוב השותף המטומטם שלי לא סגר טוב את המקפיא ולזרוק שתי שקיות זבל מל-אות בבשר מופשר, ארטיקים שהפכו למיץ ופיתות שהפכו לעיסת בצק מגעילה אחרי יום שלם בחדר חם.

איך אני יודעת שזה הוא לא סגר? פשוט, מאז האפיזודה הקודמת שבה זה קרה, אני מאוד מקפידה לסגור את המקרר והמקפיא היטב לאחר השימוש. והיום בבוקר רצתי לעבודה ובכלל לא עברתי דרך המטבח.

עוד חמישה חודשים אני מסיימת את החוזה בדירה הזו. שוק הדירות התל אביבי הפך בלתי אפשרי לחלוטין, אבל אני מקווה שאצליח למצוא דירה לבד ואסתלק מכאן. הסירחון יושב ומפליץ בסלון, ובא לי להקיא עליו את הסלט המשובח שאכלתי בצהריים, חצילים והכל. הלוואי שג'וקים יאכלו את בשרו. גועל.

לפחות היה אימון טניס סביר, אם כי אני חייבת להזכיר לעצמי בהזדמנות חגיגית זו - לא לנמנם לפני האימון!!! מה שנדמה לי כשעת שינה מועילה הופכת בעצם לעייפות גרועה יותר ולשיעור עצל. כוס קפה זה בדרך כלל הפיתרון. נא להפיק לקחים.

ובינתיים, אולי מקלחת פושרת תצנן את ההתכה.

לילה טוב.