אני רואה המון דיווחים על גאדג'טים ביום, וזה די נחמד בדרך כלל. אבל בגלל עומס היתר שמספקת האינטרנט, בשלב מסוים מפסיקים להתלהב מכל דבר. נו, עוד משהו שמתחבר ל-USB, עוד דיסק און קי בצורת ברווז, עוד מקלדת זוהרת - זה כבר לא מדליק כמו פעם (שגרה זה רע?).

והנה, בסקירת הקשקושים היומית שלי, מצאתי את הדבר המגניב הבא: שעונים שהם ווקי-טוקי. יש בזה משהו חדשני מצד אחד, ומאוד וינטג'י מצד שני - מה היה יותר מגניב מלדבר עם הילד של השכנים בווקי טוקי, ולפעמים לשמוע בטעות מכשירי קשר של מוניות עוברות והרמוניות מוזרות, כולל צפצופי מורס. פעם, השמים היו באמת פתוחים.

אחר כך עברנו לסקנרים מתקדמים יותר והקשבנו לכל מקשקשי הסלולרי באשר הם (800-900 מגה הרץ, למי שלא ידע). אבל מתישהו באה האינטרנט וכל חגיגת הרדיו נגמרה. אז אולי זו הזדמנות לחדש אותה.

היצרנים טוענים לטווח של 3 קילומטר - שזה לא רע בכלל. וזה גם שעון - ממש אמריקה. הבעיה הגדולה עם המוצר הזה היא המחיר השערורייתי - 60 ליש"ט, שזה לא מעט לשתי חתיכות של משהו שעוזר לנו לדבר אחד עם השני.