ההשכלה המוזיקלית שלי אף פעם לא היתה מסודרת. זה התחיל מתקליטים שמצאתי בבית ההורים. שילוב מוזר של Queen, ג'ניס ג'ופלין, ג'ימי סאמרוויל ומוזיקה קלאסית. אחר כך באו שנות ה-80 המפחידות ואיתן זוועות כמו "מודרן טוקינג" (כן, היו לי תקליטים שלהם! בסדר??!) וכל הפופ נוסח מייקל ג'קסון וחבורתו. היה גם נוער שוליים בתחילת שנות ה-90, קצת משינה, נירוונה (כי כולם שמעו, ורק אחר כך כי זה מצא חן בעיני) וטראש דאנס שיותר טוב שלא נדבר עליו. בין לבין השתחלו מוזיקה קלטית וקולות של לוויתנים - קצת ניו אייג' לגיוון. אז עוד לא קראו לזה ניו אייג'. והיו כמובן גם סיימון וגרפונקל, אבל זה סיפור ארוך.

חיפשתי את עצמי במבוך המוזיקלי והרבה זמן לא מצאתי. הייתי תקועה בפופ של שנות ה-80 הרבה זמן ולא הצלחתי לצאת משם. הגעתי למסקנה המתבקשת שהטעם המוזיקלי שלי הוא אקלקטי, שאין לי "זרם" מועדף ושאני מוכנה לשמוע כל דבר פעם אחת לפחות. התגאיתי בזה שאני יודעת מי אלה ה"קוקטו טווינס" (אחלה מוזיקה), ושאני אוהבת דראם אנד בייס וג'אנגל.

ואז הגיעו שיעורי התופים וגיליתי מחדש את הרוק בגירסתו הכבדה-יחסית. זה, בתוספת להיפ-הופ החזק שהתגלה במלוא עוצמתו בסוף ה-90' תחילת 2000, התחילו לייצב קו מוזיקלי מוגדר יותר שנע בין Blackalicious, דרך Rage Against the Machine ו-Deep Purple בשביל הנוסטלגיה ועד מוצארט, שמעולם לא עזב אותי. שכחתי מהאלקטרוניקה לגמרי.

בחודש האחרון גיליתי אותה מחדש. רק את חלקה, כמובן. טראנס אני לא מסוגלת לשמוע בכל מקרה, רוב סגנונות הדאנס לא מפילים אותי, אבל ג'אנגל טוב במקצבים מוטרפים, ודראם אנד בייס חזק ורוטט - הצליחו לתפוס אותי מחדש. התחלתי לנווט בין גולדי, אמון טובין, LTJ Bukem וגם Aphrodite וכל מיני רנדומליים אחרים שהטרקים שלהם היו מוצלחים בעיניי.

משהו מאוד מרגיע ומורכב יש בה, באלקטרונית. לא כמו הרוק, שהרבה פעמים מחייב מחויבות רגשית, ומכריח אותך להקשיב למילים. דווקא אני, שחיה על טקסטים ומילים, נהנית הרבה יותר לאחרונה מהטרקים נטולי המלל, שלעתים חוזרים על התבניות שלהם שוב ושוב, נותנים מכות בס קצובות ותופים מתגלגלים בלי חשבון ולאוזן הבלתי מיומנת נשמעים קצת אותו דבר.

אז הנה עכשיו יש Adam F ברקע, שגורם לי לחשוד שהבס לא מספיק חזק ברמקולים שלי.

חזרתי קצת לאלקטרוניקה. אולי הפעם ללמוד אותה בצורה קצת יותר מעמיקה. אולי זה משהו רגעי ומחר נחזור לזרועות ההיפ-הופ. מה שבטוח, מוצארט תמיד יישאר בסביבה.