מאבדת התיקים, הלא היא מ', מצאה אותי אתמול בטלפון. יותר נכון, בעלה התקשר והשאיר לי הודעה בזמן שקיבלתי מחיאות כפיים לאחר שהענקתי מעט מהידע שלי לאנשים זרים. התקשרתי חזרה, ובורכתי בשלל ברכות. הם (מ' ובעלה) היו אמורים ללכת למשטרה מייד לאחר מכן, ואני מניחה שזה מה שהם עשו. אחרי חיטוט די אינטנסיבי בתיק האינטימי של מ', החלטתי שיש גם גבול לכמה שאני רוצה לדעת. על כל פנים, מ' התעקשה לקחת את הכתובת שלי כדי לשלוח לי משהו. רק אלוהים יודע מה זה, אני מקווה שהיא לא השתגעה מספיק לשלוח לי כסף, או משהו כזה. אחרי הכל, מצאנית כמוני יודעת לקחת אחריות על התפקיד שלה בחיים.

***

יש עוד סוף, והוא פחות טוב, והוא מסתמן כסופי ואחרון ונוסף בשרשרת של סופים בזמן האחרון. אמרתי שלום לסופרמן. הוא לא אמר בחזרה. אני מניחה שלזה קוראים סוף. האמת, בלי שאף אחד ישמע, לדעתי אפילו התחלה לא היתה שם, ממילא.

***

ויש גם עוד טוב - התחלתי לנגן רוק שאפל ולחזור לאימונים מסודרים בתופים - ואני אפילו נהנית.

***

הטוב הבא יהיה כסף. הרבה. איך? עובדים על זה. אם יילך, אני לוקחת את אבא שלי לטיול החלומי שלנו בארה"ב. ואחר כך - המבול.

***

המבול כבר עכשיו. גם הברד. ואין טניס. מה יש?! קצת מים ונשברים? אז מה אם יש שלוליות על המגרש? אז מה אם קר כמו בכוס של פולנייה!?!?! זה תירוץ לאכול מלאווח עכשיו?!

אני מניחה שכן.

לילה טוב.