לאחרונה אני כמעט ולא צופה בחדשות בטלוויזיה, אלא מסתפקת בדיווחים היבשים וחסרי הקול באינטרנט. ככה אני איכשהו נשארת מעודכנת, אבל גם נמנעת מלבזבז חצי שעה מחיי מול מסך הטלוויזיה, תוך שאני מקללת את ראש הממשלה, שר האוצר, המדינה בכלל או כל גורם אחר שעושה לנו נורא טוב בזמן האחרון.

אבל אתמול ראיתי טלוויזיה, בערוץ 1, בשעה 9 בערב. משום מה, קהות החושים שירדה עלי בחודשים האחרונים, עקב ריבוי בלתי הגיוני של דם ודמעות בארץ ישראל, הצליחה להעלם לרגע. זה היה כשהראו בפתח המהדורה את חיילי קורס המ"כים, זוחלים על ברכיהם בציר פילדלפי ומגששים בחול, מחפשים חלקים של הגופות של חבריהם לנשק. משהו בתמונה הזו קומם אותי מאד. מה שהפריע לי, מעבר לעובדה שבכלל הגענו למצב שבו אנחנו לא מוצאים את שאריות הגופות של חיילים, זה שבכלל נתנו לילדים בני 19, במקרה הטוב, לבצע את העבודה הנוראית הזו.

מה יש? אין זק"א? אנשים שזה תפקידם בחיים, ברצון ובהתנדבות, עושים מלאכה איומה, אבל שמישהו חייב לעשות אותה, ומה לעשות - כבר הפכו מקצוענים? מה פתאום נותנים לחיילים צעירים, שרק החלו את דרכם בצבא, לכרוע על ברכיהם ולחפש חתיכות של גופות? מאיפה רעיון העיוועים הזה? הרי, קודם כל, הם לא אנשי מקצוע - איך הם ידעו לזהות בכלל אם מדובר ברקמות אדם או בסתם לכלוך? ומעבר לזה - לא חשבתם על הטראומה, על ההרגשה האיומה שתהיה להם, על תחושת הטירוף הקלה? בשביל מה יש אנשים שזה תפקידם? למה לא לקחתם כמה חובשים ותיקים, או רופאים צבאיים? דווקא כמה ילדים שזה עתה סיימו קורס מ"כים? למה לא טירונים, אם כבר? בואו נהרוס אותם כבר מעכשיו. כמה אופייני לצבא - לתת לאנשים הכי לא מתאימים לבצע את התפקיד שאחרים צריכים לבצע.

אין ספק שזה הצליח לחדור מבעד למסך האדישות הכפויה שלי, ואחר כך, כשהראו את הלוויות של החיילים, כבר באמת לא היה לי כוח יותר. כמה אפשר? ומה הפתרון? להרוג את כל הערבים, או פשוט לצאת משם ולתת להם להישרף ולהירקב בעזה ובכל המקומות המסריחים שלהם? איך אפשר לעשות שלום עם חיות אדם, שמסוגלים להסתובב עם חלקי גופות ולנפנף בהם כדגלי ניצחון? איך בכלל אפשר לדבר איתם בשפה שהיא אינה אלימות והרג - נראה שרק את זה הם מבינים ואוהבים.

אין לי תשובות של ממש. עקרונית, אני מאמינה ששלום הוא האופציה היחידה, בסופו של דבר. אני גם חושבת שאין לנו צורך בעזה ובכל השטחים האוויליים האלה, שאין בהם כלום חוץ מעכברים וביוב. אני חושבת שכדאי שהמתנחלים יעברו לגור במקומות אחרים, ויפסיקו לשים קרוואנים על כל גבעה מזויינת, כי בסוף אנחנו נצא משם. אולי צריך לעשות מעשה לבנון, וללכת משם, לשים גדר ולגלות שאפשר גם ככה. מה שלא יהיה - הגיע הזמן לסיים את הפרשה הארוכה והבלתי נסבלת הזו. רוצים חיים נורמליים, ולא חיילים שמחפשים חלקי גופות בחול.