לא הצבעתי לשינוי בבחירות האחרונות, למרות ששקלתי את זה. המפלגה הזו נראתה כאופציה הגיונית - חילונית, מרכזית, מבטיחה זכויות אזרח ומודעת לבעיות שמעסיקות את המעמד הבינוני. אבל מה, איכשהו לא הצלחתי להביא את עצמי להצביע למפלגה שיושב בה קשקשן פוליטי כמו טומי לפיד. מעבר לזה, הוא הצטייר בעיני כאדם בלתי אמין, פופוליסט, צעקן ומתנשא.

והזמן רק מוכיח שצדקתי. בינתיים המפלגה הזו לא עשתה כלום בשום צורה, חוץ מ(אולי) לסדר שעון קיץ כל השנה. שזה מאד מגניב והכל, אבל התרומה של זה ניכרת בעיקר אצל תעשיינים והמעמד הגבוה, אלה שמנהלים עסקים. אה, כן, ופורז דאג שחוק החמץ לא ייאכף. באמת כל הכבוד.

ועכשיו, פורז גם פתח את הפה נגד איכות הסביבה והחיים שלנו, כשהוא אומר את הדברים המעניינים הבאים:

"היום אפשר לחיות ברווחה גם במדינה צפופה, מפני שאפשר להבטיח את הרווחה על ידי נסיעה לחו"ל", אמר פורז והוסיף: "מי שרוצה לראות אריות, נמרים, פילים וג'ירפות יכול לקנות טיול למקום כזה בכמה אלפי דולרים. זה לא פה וזה לא יהיה פה. מי שאין לו כסף, יכול לצפות בסרטים כאלה בטלוויזיה".

זה רק מראה כמה שהאנשים האלה מנותקים וטיפשים. זה רק אומר ומסמן בצורה ברורה שהסוף של מפלגת שינוי יגיע בבחירות הקרובות, כי כל בני המעמד הבינוני שהצביעו עבורה יבינו, באיחור-מה, שמדובר במפלגה מטומטמת וחסרת תועלת, שהכסאות שהשיגה בממשלה יקרים לה יותר מכל דבר אחר.

איך יכול שר בישראל לדבר על "כמה אלפי דולרים" כאילו מדובר בכסף למסטיק? יש הרבה אנשים שהמשכורת החודשית שלהם לא מגיעה אפילו ל-1,000 דולר. אז "כמה אלפים" זה כסף קטן?

וזה עוד בלי להתייחס לדיבור המלוכלך בנושא איכות הסביבה. ריאות ירוקות אינן בשביל לראות ג'ירפות, פורז אוויל יקר, אלא בשביל שיהיה לנו קצת אוויר יותר נקי, מקום שיתרום לאיכות החיים שלנו ושל הילדים שלנו, שגם ככה תקועים בבית רוב היום. אולי בגלל העובדה שכולם פוחדים מפיגועים אפשר להגיד שכדאי לוותר על כל הפארקים הירוקים בישראל, כי ממילא אף אחד לא הולך לטייל בהם.

פורז, בטיפשותו, לא מבין שאיכות חיים אינה נמדדת רק בכסף או באפשרויות טכנולוגיות. איכות חיים זו גם האפשרות לנשום אוויר נקי (יחסית), ללכת ברגל ולראות קצת ירוק בעינים, קצת ציפורים ופרחים, מקום שבו אפשר לתת קצת כבוד לטבע, וליהנות מהאפשרות להרגיש, ולא לרגע, כמו אנשים נורמליים.

כשאנשים כאלה יושבים בשלטון, אחר כך עוד מתפלאים למה הצעירים עוזבים את ישראל. זה לא רק בגלל שאנחנו רוצים ירוקים בכיס, אלא מפני שאנחנו רוצים, לפעמים, לראות גם ירוק בעיניים, ולא רק את הגגות המכוערים עם דודי השמש של הבניינים האפורים של תל אביב.