החבר הכי טוב שלי נוסע עם החברה שלו לסופ"ש בצפון, וזה בדיוק 5 דקות אחרי שהוא ישב פה וקיטר על המצב הכלכלי, ושנינו דיברנו על להצטמצם. כמובן שלא אמרתי לו כלום. היא יוזמת משהו, והוא לא יכול להגיד לא. אני לא מבינה למה אני מופתעת בכלל.
*****
בכל מקרה, הגעתי למסקנה שאני גם זקוקה לאיזה חופש. הרמתי טלפון למאפיונר, חבר טוב שלי, והדיאלוג היה בערך ככה:
אני: "שים לב, הגעתי למסקנה שיש 2 דברים שאני צריכה לעשות דחוף"
המאפיונר: "נו?"
אני: "אחד זה לצלול, ודחוף! והשני זה להשתכר. גם כן דחוף. והשלישי..."
המאפיונר: "אני לא רוצה בכלל לשמוע על השלישי... זה לא ענייני וזה לא מעניין אותי"
אני: "אין לך מושג כמה אני שמחה שזה לא מעניין אותך כי גם עם מקל עם מסמר חלוד בקצה לא הייתי נוגעת בך, חתיכת בן של זונה"
המאפיונר: "טוב, אז נארגן ירידה לאילת, שרמוטה?"
אני: "כל מה שאני רוצה זה 3 צלילות ביום, מינימום שעה וחצי כל צלילה, ואח"כ אלכוהול עד איבוד ההכרה"
המאפיונר: "עכשיו את מדברת!!! אני מארגן את זה"
אני: "טוב, לך תזדיין"
המאפיונר: "גם את"
אני: "הלוואי"
המאפיונר: "ביי אחותי"
נראה מתי הנסיעה תקרה, אבל נקווה שבקרוב...:)