שלושת רבעי השעה של נגינת תופים אינטנסיבית עם אוזניות בפול ווליום על האוזניים הביאו, סביר להניח, למותם של כמה וכמה עצבי שמיעה אצלי. אבל היה כיף. ממילא אומרים ששמיעתם של צוללים נפגעת עם השנים, כך שלא אהיה יוצאת דופן בתחום הזה.

אם כבר מדברים על צלילה, אז מזמן לא ביליתי במים המלוחים. אין מצב לנסיעה לאילת בקרוב, משום שאת הכסף אני חוסכת לנסיעה ללונדון (עוד כמה חודשים, בשאיפה). יחד עם זאת, המאפיונר דיבר על צלילה סודית עם כרישים בחופי הים התיכון. אולם, אצל המאפיונר כמו אצל המאפיונר, ייתכן מאד כי מדובר בדיבורים בלבד.

הפתעה נעימה חיכתה לי בתיבת הדואר של Yahoo היום. לא, לא היה זה מכתב מאיזה עלוב נפש מתחכם, אלא 100 MB זכים וטהורים של מקום, ובחינם. מה אני אעשה עם כל כך הרבה ספייס? אולי אשים את כתובת האימייל שלי בכפם של כמה מפיצי ספאם - לפחות עכשיו יש לי מקום בשבילם.

ואין ספק שהספאם הולך ומתגבר. וגם יש איזה וירוס חדש וטיפשי, שמתכנתיו בוודאי בנו על זה שאנשים הם מטומטמים. בכלל, זה נראה לי כמו וירוס שנבנה במיוחד לישראלים, שכן ההודעה המצורפת אליו מדברת על כך שיש למקבל הדואר הודעה קולית (!) באיזה מקום. והרי אין משהו שהישראלים אוהבים יותר מהודעות בתא הקולי שלהם. אולי חוץ מלדפוק את החברים שלהם.

3 ימים רצופים של מפגשים נעימים, ארוכים ומתוקים. כיף לפתוח כך את השבוע.

וממחר אני עוברת רשת סלולרית. ההחלטה לא היתה שלי, אבל בכל מקרה, מדובר במעבר דרמטי מאד. הייתי שם בעבר ולא הייתי מרוצה. אני מקווה שהפעם יהיה יותר טוב. עכשיו רק נותרת השאלה - למי לספר על המספר החדש ולמי לא?

גיליתי שמישהו ששמח שפיטרו אותי מעבודתי הקודמת, שמחה מגעילה לאיד, רוצה לעבוד בדיוק במקום העבודה הנוכחי שלי, משהו בדומה לשאיפת חיים. אולי בכל זאת יש צדק בעולם.