אני מתה על הגינקולוג שלי. יש לי איזה פוסט ישן בעניין, אבל אין לי כוח לחפש אותו עכשיו. למה אני מתה עליו? כי הוא מותק של בנאדם, הוא סקסי בטירוף, יש לו קול נהדר, הוא מדבר לעניין ומטפל בי נהדר, ויש לו חוש הומור מפגר שאני מאד מחבבת. הייתי עושה אותו (ממילא הוא כבר ראה אצלי הכל) לולא שתי סיבות קטנות: אחת, הוא נשוי; שתיים, הוא משחק סוליטייר באופן קבוע. MAJOR Turn-Off.

היום הייתי אצלו לבדיקה השנתית. אחרי השאלות הרגילות על הסקס (והחוסר בו, משהו שהוא מפציר בי לשנות בהקדם, ולא משנה כל כך באילו אמצעים. חינוכי), מגיע תורה של הבדיקה. בזמן שאני עוטה על עצמי את החלוק החד-פעמי, אנחנו דנים בענייני אינטרנט ובעבודתי החדשה-יחסית. גם שם הוא מכיר כמה נשים. מעניין למה. היתה לי שאלה מקצועית אליו, שהתשובה עליה היתה, כעיקרון, "תעשי יותר סקס" (עוד פעם?!).

ואז, בבדיחות הדעת האופיינית לו, בעודו בודק מה שגינקולוגים צריכים לבדוק, הוא אומר בקול חמור "ידעתי שהוא ידביק אותך!". עניתי לו, בלי להתבלבל, שסטטיסטית אין הרבה סיכויים שאדבק במשהו, ושלא יבלבל לי את המוח. את המשפט הזה, בכל אופן, אפשר להכניס לפנתיאון ה"משפטים שגינקולוגים לא צריכים להגיד למטופלות שלהם", או "בדיחות שלגינקולוגים אסור לספר". נזפתי בו שזה לא מצחיק, אבל לא יכולתי להפסיק לגחך בעת ובעונה אחת.

אחרי הדיון הקבוע בגודל הציצי שלי ("D זה מידה לתינוקות, אה?"), הוא הספיק לשבח אותי, לומר שהוא מת עלי ושלא אשתנה למרות שהאופי שלי מקשה עלי למצוא בן-זוג, ונפרדנו לשלום עד הפעם הבאה. הפקדתי בחיק הפקידה שלו 600 שקלים טבין ותקילין, והלכתי לשתות קפה. היה שווה כל גרוש.