נחה על אבא שלי רוח נעורים, והוא החליט שהולכים לים אחר הצהריים. או, זה לא היה בשבילי, אלא בשביל אחותי הקטנה, שיש לבדר אותה בכל רגע נתון.

חוף ים, שמש, כוס בירה צוננת, חתיכים בבגדי ים, כוסיות בביקיני. באמת, פסטורליה. ממש קוסטה בראבה. קפיצה קטנה לחו"ל.

רק תוסיפו לזה נקישות בלתי פוסקות של מטקות, כדורי ים של שטראוס (וישראלים שלוקחים שלושה כי זה בחינם. מה תעשו עם 3 כדורי ים מתנפחים וזולים? ג'אגלינג לענקים?), לחות איומה, נשים על פלטפורמות מכוערות, גברים עם כרס שמגיעה עד ארמונות החול, אימהות שצועקות: "דני, בוא הנה מייד", מאות אנשים ששוחים למרות שאין מציל, ריח קל של ביוב באוויר ומוזיקה גרועה מרמקולים מחורבנים, ומייד תיזכרו שאתם בעצם בישראל.

ובנות: Bikini is a privilege, not a right.

כיף חיים. באמת לא פלא שחזרתי עם כאב ראש.

נ.ב. - הערה לערוץ ביפ: שידור 5 פרקים ברצף של הקומדי סטור לא מעלה לכם נקודות זכות, אלא להיפך. ככה תפסיקו להיות ערץ הצחוק ותהפכו להיות ערוץ-הנישה-ללא-רייטינג-שמשדרים-בו-באפי.