|
 נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2007
סופר סופר סופר אטרקטיבי (וישראלי)
הליכה לסופר יכולה להיות מאורע מעצבן. לפעמים גם מתיש. לפעמים כזה שמביא לתלישת שערות. לרוב - סתם מטלה מעייפת וגוזלת זמן, שבה מבלים יותר זמן בקופה מאשר באיסוף כל המוצרים.
מה שכן, החוויה האנתרופולוגית היא ללא תחליף. מכל המינים, הסוגים, הצבעים והאיפור - הם שם. עם ישראל במלוא תפארתו, גונב שקיות ניילון ומתווכח עם הקופאיות על מבצע של חצי שקל. ואני, שאוזניים חדות לי ושומעת כמעט הכל, לא יכולה שלא לקלוט כמה סצינות וכמה משפטים שייחרתו לנצח בפנתיאון הישראליינה.
זוג צעיר שזה עתה ביצע קניות בכ-1,000 שקל. הוא נראה קצת לא מרוצה מהסכום. הם קצת מתווכחים על כמויות. העגלה מלאה עד אפס מקום. היא דוחפת אותה לעבר היציאה תוך שיחה ערה בסלולרי. מה בדיוק היא אמרה לו, לא שמעתי, אבל התגובה שלו היתה:
"חמודה, אם תמשיכי לדבר בסלולרי, גם נכדים לא יהיו לי".
קאט. כמה דקות לאחר מכן.
אמא עייפה וילד-בדרך-להיות-ערס בקופה. ים מוצרים. הילד אורז, כמו שאומרים, ב"חאווה". מנער את השקיות בקולי קולות לפני הכנסת המוצרים, כנראה גם קורע חלק מהן (שמתם לב שהשקיות בסופר הולכות ונעשות דקות? בקרוב - השקיות הבלתי נראות), ומעמיס על העגלה משל היה מדובר בשקי מלט - במהירות ובאלימות. האמא עייפה מדי מכדי לשים לב.
ילד (בערסיות): "מה, קנית גולדסטאר?" אמא: "אתה בכלל יודע מה זה גולדסטאר?" אני (חושבת לעצמי): עם ילד כמוך גם אני הייתי קונה גולדסטאר. וגם וודקה. ואולי גם ציאניד. ילד: "זה בירה. בבית תביאי לי אחת".
האמא נבוכה ולא אומרת כלום. הולכת לבדוק את הנזק בעגלה ומגדירה את הישגי הילד כ"עבודה ערבית".
קאט. חצי שעה קודם, מחלקת הירקות.
אבא עם אוזניית בלו-טות' שמחממת לו היטב את התנוך. ילד קטן עם גבות מחוברות להפליא.
ילד: "אבא, יא בן זונה".
וכל מילה נוספת מיותרת.
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
תמונה |