|
נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2007
שינה והדברה
שד ההדברה לא היה נורא כל כך. תמורת פחות מ-200 שקל, הגיע לביתי בחור נחמד, ריסס כל פינה אפשרית, אמר לי להתחפף מהבית לשעתיים לפחות - והלך.
התחפפתי לקניון, כמובן. בכל זאת, יום שישי. צריך לבזבז את הכסף שהרווחתי בעמל רב כל השבוע. קניתי מלא שטויות, כולל עוד 3 DVD ב-100 שקל (למרות שאני מורידה הרבה, יש כאלה שקשה למצוא ואין לי סבלנות) וכל מיני כלי כתיבה מיותרים וסימפטיים. הספקתי גם סרט ("רטטוי". חמוד), ואחר כך נאלצתי לסדר את כל הבלאגן שנוצר מפינוי המטבח לאחר ההדברה.
תוך כדי הסידורים נמצאו 2 גופות של ג'וקים קטנים באופן מעורר חדש. התחלה מבטיחה. אני מקווה שהדבר היחידי שאני אראה בקרוב בבית זה גופות של חרקים, ולא שום דבר אחר שזז ללא רשות. אני מניחה שזה גם חיסל את כל העכבישים בבית, וזה מצער, אבל אחרי מתקפת הנמלים המוטציוניות, הבנתי שבמלחמה תמיד יש קורבנות חפים מפשע.
את שאר הסופ"ש אני זוכרת בעיקר כשינה ארוכה ומתמשכת, עם הפסקות לצפייה בסרטים שכבר ראיתי וגם כאלה שלא. נזכרתי למה "ללכת שבי אחריו" (או Dead Poets Society) הוא אחד הסרטים המופלאים שנוצרו, שמחתי שלא הטרחתי את עצמי לקולנוע עבור Eragon האידיוטי, והצלתי את עצמי מ-Bridge to Terabithia שהיה נראה מרשים בטריילר, אבל יצא די עלוב במציאות.
והיו גם דברים נוספים שגרמו לי לחייך, אבל את זה נעזוב. בינתיים אתם יכולים לראות את סצינת הסיום של "ללכת שבי אחריו":
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
תמונה |