אני, כל מה שעניין אותי מתחילת העונה של כוכב נולד, זה שהאחים צנחני יזכו לכבוד הראוי להם. בימים הראשונים של התוכנית, אם הייתם עושים חיפוש בגוגל על האחים התימנים, הייתם מקבלים אולי 2 לינקים, אחד מהם מפנה לבלוג שלי.

היום, כבר יש כמה מאות תוצאות, ונחמד לראות שהצמד גיבש לעצמו קהל מעריצים נאמן ואוהד.

אז עזבו אותי מכל הסשה-משה הראל-סקעת-תקעת. בחייכם. הם לא מעניינים. אלה ילדי גל"צ, אין בהם כלום (וכל הילדות המפגרות בנות ה-13 המעריצות, שימו לב: תגובות דביליות יימחקו). אני אומרת - תנו יד ואצבע לצנחנים! הצביעו לשחורים! תנו להם ביודל!

נכון שהם לא בעלי איכויות ווקאליות נדירות, אבל יש בהם קסם מיוחד שאין באחרים, הם שונים, הם שרים נפלא וברגש, והם חמודים ולוקחים את כל העסק בקלות. בעיני, הם הרבה יותר מגימיק.

***

מעבר לכך, אני חייבת לציין שמצבי הבריאותי השתפר קלות (טפו, טפו, טפו). עדיין לא ברור אם מדובר בוירוס או בחיידק, אבל לפחות כרגע הם הכריזו על הפסקת אש. בכל מקרה, לעבודה אני אלך רק בשבוע הבא, ומאחר שמחר מגיע אלי השטיח למשחק ב-PS2 (ואם מישהו יוכל להסביר לי איך צורבים משחקים לקונסולה הזו, אני אשמח), יהיה לי מה לעשות בסוף שבוע.

***

אני מזניחה קצת את הבלוג האולימפי, אני יודעת. בקרוב עדכונים.

***

אני עדיין קונה בנאמנות את "רייטינג", אבל אני מתחילה לשאול את עצמי למה אני עושה את זה. 30% מהעיתון ממולאים על ידי פוסטמה רכילותית בשם יסמין לוי, והעיתון כולו הפך לסלבריטאי חנפני, במקום טלוויזיוני ביקורתי. פויה עליכם. זה שיש לכם אתר לא עושה אתכם טובים יותר. אולי אעבור ל"פנאי פלוס".

***

ניסיתי לעשות לימונענע עם קרח כתוש. שמתי סוכר אבל יצא לי חמוץ ולא מדהים כמו בשייק'ספרי. מישהו יודע מה הסוד שלהם?