| |
נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2007
להפריט את משרדי הממשלה!
אני משתדלת, ככל האפשר, להימנע ממגע פיזי עם הרשויות ומשרדי הממשלה. שום דבר טוב לא יוצא מזה מלבד השחתת זמן והרבה עצבים. אני באמת צריכה להתאמץ כדי לזכור מתי היתה הפעם האחרונה שהתייצבתי במשרד ממשלתי. מהשנייה שזה התאפשר, אני עושה כל מה שרק אפשר בטלפון ובאינטרנט.
האמת, שגם את חידוש הדרכון אפשר לעשות בדואר ולא צריך לבוא, אבל איכשהו חשבתי שזה יילך יותר מהר ככה. אז סחבתי את אבא שלי כטרמפ ושומר ראש ונסענו למשרד הפנים בתל אביב. בפעם האחרונה שהייתי במשרד הפנים, זה היה באזור רחוב אבן גבירול - משרד מרופט עם שלוש וחצי עמדות והרבה אנשים מעוצבנים שהולכים מכות בחוץ. עכשיו המשרדים נמצאים מול קניון עזריאלי במגדל מפואר ומלא זכוכית, יש 20 עמדות ותור מטורף בחוץ, ואנשים עדיין רוצים ללכת מכות, אבל יש מאבטחים.
יש תור כדי לקבל מספר. כן, אני אגיד זאת שוב, כדי שתדעו שלא טעיתי: יש תור כדי לקבל מספר. שתי עובדות המשרד יושבות מאחורי זכוכית, נותנות לכם את הטופס המתאים, מספר ואומרות לכם להיכנס פנימה. באותו אשנב גם משנים כתובת בספח תעודת הזהות, כך שלפעמים התור זז מהר יותר ולפעמים לאט. בכל מקרה, הוא ארוך.
קיבלתי מספר - 907. בפנים הקאונטר הראה 866. מתוך 20 עמדות, אולי 4 היו מאוישות, על ידי עובדות שלא בער להן לעשות שום דבר באופן מיוחד. ישבנו ובהינו - בקירות, בעיתונים, בטלפון הסלולרי. ישבנו ושמענו - את הליך הגירושין של הצרפתייה, את בעיות התעודה של האישה המבוגרת ואת הבלאגן עם הדרכון של הבלונדה. הכל חשוף, גלוי, בפול ווליום. כולם יכולים לשמוע ולראות מה קורה לכם במסמכים. ישבנו וחיכינו. וחיכינו. וחיכינו. משהו כמו שעה וחצי מחיי השחתתי כדי לתת דרכון לפקידה, לשלם לה 225 שקל טבין ותקילין, לענות לה בעצבים על שאלה מטומטמת לגבי השם שלי ולקבל קבלה צהובה. את הדרכון אני אמורה לקבל בדואר. נחיה ונראה.
כל המחשבים והטכנולוגיה שבעולם לא ישנו את חוסר האכפתיות, האנטיפתיות והמחסור העז בתודעת שירות בסיסית. המיזוג, הפלורסנטים והכסאות היפים לא עושים שום הבדל. אנשים עדיין עומדים בתורים ארוכים, מכלים את זמנם לריק ומקבלים שירות גרוע ממשרדי הממשלה. למה? כי זה מה יש. כי אין אופציה אחרת. אנחנו שם כי אין לנו ברירה, כי אין תחרות וכי אנחנו צריכים שירות מהממשלה. זה לא כמו מפעיל סלולרי, ספק אינטרנט או מאפייה שכונתית - אם לא טוב לכם, אתם עוזבים. העובדים האלה לא נמדדים בשום פרמטרים שאפילו מתקרבים למדדי היעילות שכל עובד ממוצע בחברת שירות לקוחות צריך להציג. והם מתנהגים בהתאם. ככה. כי כשממצבים מדינה כמדינת עולם שלישי, היא גם תתנהג ככה. למה? ככה. כי אפשר.
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
