|
נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2003
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2003
קריעת החריף לא יודעת, אולי זו אשלייה, אבל אני זוכרת שפעם הייתי יכולה לאכול כמויות אדירות של חריף, להנות מהסוטול, ולא לסבול אח"כ. היום, איכשהו, זה לא ככה. אז אחרי 5 ימי דיאטה מוצלחים מאד, החליטו אצלנו לערוך ארוחה משפחתית, ועל האש, לא פחות ולא יותר. הדיאטה, כמובן, קרסה בקול רועש ולא נודעו עקבותיה. בדרך לשם עוד תכננתי לרשום את כל מה שאני אוכלת, כמו שעשיתי מתחילת השבוע, אבל איכשהו כל העניין נשכח מליבי כשהקבב הראשון ערך את מפגשו עם הרשת הלוהטת ורחש באופן מעורר תאבון. הריר עלה לי למוח, ואכלתי. לא בטירוף של משוגעת,לא יותר מהרגיל, אבל זללתי. לא יודעת כמה קלוריות, קשה לדעת. פרגיות, קבב, סינטה, עוד קבב, עוד פרגית קטנה, צלע טלה, פיתה, חצי פיתה, חומוס, סלט כרוב טרי, סלט ירקות קצוץ דק, עוד קבב לקינוח, 2 פרוסות עוגת גבינה ועוד ביס מעוגת פרג כלשהי. 3,000 קלוריות, won't you say?... כמובן, לא שכחתי להעמיס חריף. חריף לוהט, בוער, שורף פי-טבעת. משהו מ-עולה. כל פיתה זכתה למנת חריף לוהטת ואדומה משלה. היה צורך לקנח את האף מידי פעם, בגלל הדמעות... זה היה תענוג. זה גם פותח את התיאבון. אבל, זה בעיקר פותח את התחת, כי היום אני משלמת את המחיר של כל החריף-חריף אדום-אדום הזה. THE PAIN!!! אין כמו להתעורר ב-9 בבוקר ולרוץ לשירותים באנקות כאב, לחזור לישון ולבצע את אותו תהליך בשנית, בשעה 11:20 בערך. OH, MAMA. כנראה שאני מזדקנת. אני כבר לא יכולה להתעלל בגוף שלי כמו פעם. אני אשאיר את זה לאנשים אחרים.
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
תמונה |