| |
נוגעת, טועמת, הולכת... הכל מהכל - סיפורים מוזרים, תמונות מצחיקות, אינטרנט, ספורט (בעיקר טניס), הומור עוקצני ככל האפשר, מחשבים, סרטוני וידיאו וכל מה שכיף ומעניין ברשת ואצלי
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2003
 You Know You've Been Blogging Too Long when...
אתה יודע שאתה בבלוגינג יותר מידי זמן כש...
משהו קורה לך בחיים, ואתה ישר חושב איזו כותרת תיתן לפוסט, איך תנסח אותו ואיזה מילים תדגיש.
אתה נכנס 30 פעם ביום לבלוג רק כדי להעריץ אותו ולהנות מהטקסטים השנונים שכתבת.
אתה נורא מוטרד מזה שיש לך רק 1233 כניסות, ולזה שפתח בלוג אתמול יש כבר יותר ממך.
אתה רץ אחרי אנשים ברחוב ומבקש תגובות.
אתה עושה רשימות גם על דפדפת או מחברת.
אתה מרפרש את האימייל כל 20 שניות בממוצע, לראות אם מישהו הגיב לבלוג.
אתה מגיב גם בבלוגים שממש לא מעניינים אותך, בתקווה שהם יציצו בבלוג שלך.
אתה מחליף את העיצוב והצבעים כל יום פעמיים, בתקווה למשוך עוד כמה קוראים.
אתה מעלה פוסט ומתרגז נורא כשהוא נעלם אחרי כמה שניות מרשימת ה"עודכנו לאחרונה".
אתה מכווץ כל תמונה במחשב לגודל 50K, רק למקרה הצורך.
אתה פותח בלוג שני. ושלישי.
אתה משתמש בלינק "בלוג אקראי" יותר מפעם אחת ביום.
מרוב צמא לקרוא פוסטים של אחרים, גם שטויות בשגיאות כתיב וג'יבריש של ילדה בת 12 מספקים אותך.
אתה עונה לכל תגובה שהגיבו בבלוג שלך.
אתה מחפש את הלינק "להוספת תגובה" גם אצל אנשים שאין להם בלוג, בחיים האמיתיים.
אתה מנסה מצד אחד לשמור על אנונימיות בבלוג, ומצד שני לא יכול להתאפק, מעדכן פוסט בעבודה, ומישהו עולה על זה שזה אתה, מפיץ את השמועה במשרד, ואנשים מתחילים להכנס ולחטט לך בחיים. אתה נשבר ומוחק את כל הבלוג ונזכר ששכחת לגבות.
אתה מרגיש אשם כשלא עדכנת יום שלם.
אתה כותב שטויות מוחלטות ומזיין לאנשים בשכל עם סיפורים מוזרים מהרשת, רק כדי לא להראות כאילו אתה מזניח את הבלוג.
אתה כותב רשימות כאלה.
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
