RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2003
 הטרדה מינית? לא ברור לי מה קורה פה
אין ספק שמשהו מוזר קורה לאחרונה. יש לנו בבית מנקה, שמגיע פעמיים בשבוע. עובד זר, נדמה לי שהוא מפרו או משהו כזה. WHATEVER. בלי להשמע סנובית, למותר לציין שאני לא בדיוק מתחברת איתו. הקומוניקציה שלנו מסתכמת במוצרי הניקיון שיש לקנות, וב"שלום-שלום". לא שיש לי משהו נגדו, הוא סימפטי ושקט, אבל הוא לא מעניין אותי. פעם אחת הוא סיפר לי על כל תלאותיו המשפחתיות, על אחותו שמתה או משהו כזה, ואני פשוט הרגשתי שאני לא רוצה להיות כ"כ עמוק בחיים של הבן-אדם. ולא כי הוא עובד זר או משהו (דווקא להיפך), אלא פשוט כי הוא לא מעניין אותי, שלא לדבר על זה שהוא עובד אצלנו, ובעיני אין מקום לסחבקיות יתר, כי אני עדיין צריכה להגיד לו מה לעשות לפעמים.
בשבוע האחרון קרו 2 מקרים מאד מטרידים, לעומת זאת, שקשורים אליו. המקרה הראשון היה מוזר, על גבול הביזארי - הוא בא אלי עם עלון "המכרז של המדינה" ושאל אותי איך לקנות משם מוצר. סבבה. רק חבל, שהמוצר היה DVD של סרטים אירוטיים. אני לא יודעת להסביר את זה, אבל זה פשוט הטריד אותי. לא משנה שהוא לא יכול לקנות משם, כי אין לו כרטיס אשראי (או חשבון בנק, או ויזה חוקית). למה הוא בא אלי עם שאלה כזו? הוא מנסה לרמוז לי משהו? עכשיו, ניסיתי לשמור על ראש פתוח, ולא הערתי לו על גסות הרוח שבפניה לבחורה עם שאלה כזו, שלא לדבר על זה שאני בקושי מכירה אותו. אמרתי לעצמי "את מחשיבה את עצמך ליברלית, סרטים כחולים לא נחשבים בעיניך כחטא, אפילו יש לך כמה במגירה" (אוי, אלוהים, אני מקווה שהוא לא יושב וצופה בהם בזמן שאני לא בבית), בקיצור, המשכתי לומר לעצמי "אל תעשי עניין". אז לא עשיתי.
היום היה המקרה השני - וגם, זה יכול להתפרש באופן תמים נורא, אבל איכשהו זה הטריד אותי מאד. הוא הגיע בצהריים, אמר שלום, אני הייתי על המחשב ובאופן טבעי לא פצחתי בשיחה. קצת אח"כ כבר הייתי צריכה לצאת לעבודה. אמרתי להתראות, נשבעת לכם. כ-15 דקות לאחר מכן מצלצל הנייד שלי, עם מספר שאני לא מכירה. המנקה. מה אתה רוצה? והנה מה שהוא שואל אותי, ולא זה לא חבר שלי, לא ידיד ואפילו לא עמית לעבודה "את כועסת?".
מה?!!?!?!?!?!?!?!?!??!!??!!?
מה?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?
מה זה הדיבור הזה? לא הבנתי מה הוא רוצה, והוא המשיך "לא, כי את לא מדבר (כך במקור), לא כלום"... זה היה פשוט סוריאליסטי. אני אף פעם לא מדברת איתו מעבר לשיחות נימוסין. מה הוא רוצה מחיי פתאום? הרגשתי כאילו חברה שלי מתקשרת ושואלת "את כועסת עלי, לא התקשרת כך וכך...". הייתי צריכה להגיד לו שירגיע את עצמו ומהר, ושאני לא חברה שלו, ובטח לא חייבת לו שום דבר, אבל איכשהו יצא לי "אני עסוקה מאד, הרבה עבודה", מהתירוצים השחוקים ששולפים כשלא רוצים להכנס לדיון בנושא. הייתה לי בחילה (בחיי). כבר חשבתי להתקשר לאבא שלי ולהגיד לו שישים עין על הבן זונה, כי עוד רגע זה יהפוך למשהו רציני. התאפקתי, ניסיתי להתקשר לחבר הכי טוב שלי, אבל הוא לא היה זמין אז השארתי לו הודעה וכמעט עשיתי תאונה. זהו.
אני הוזה? אני מגזימה? מדמיינת? היסטרית? פוסטמה? מה? לא יודעת. אם יהיו עוד מקרים כאלה, אני בועטת לו בראש. הספיק לי מקרה אחד בחיים של מעשה מגונה ועדות בבית משפט. ובחיי, מעולם לא נתתי לו ולו רמז קטן שאני מתעניינת בו.
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
