RSS: לקטעים
לתגובות
<<
דצמבר 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2007
סטוקרים - הסאגה נמשכת
זה מאוד יפה שתפסו כמה פדופילים באינטרנט. באמת, עבודה תחקירנית מרשימה - יש סוטים ברשת! הידעתם? והם מסתובבים בחדרי צ'אטים ומפתים ילדות קטנות! איך לא ידענו?!
לא משנה. זה נושא לפוסט אחר. בכל מקרה, מאוד התרשמתי מהתפיסה המרשימה של הפדופילים המרשימים, אבל לידיעת משטרת ישראל - יש עוד הרבה מטורפים,סוטים וסתם אידיוטים משועממים שמציקים לאנשים באינטרנט ובאמצעים אחרים. ואתם לא תעשו שום דבר בקשר אליהם, מן הסתם.
לפני זמן מה כתבתי וסיפרתי על סטוקר אהבל, שהציק לי במייל וניסה להרשים את עצמו בכך שחשף את זהותי. כאמור, זו בטח לא הפעם הראשונה שמציקים לי ומטרידים אותי, אבל מה שהתרחש אתמול בלילה היה הרבה יותר משונה.
ב-10 וחצי בלילה, שעה שבה רק לחברים ומשפחה יש אישור להתקשר, מצלצל בבית הטלפון הקווי שלי. השימוש העיקרי שלי בטלפון הזה הוא לאינטרנט. אני מתקשרת ממנו לעתים נדירות, ורק ליחידי סגולה יש את המספר, לשעת חירום אמיתית. או משהו. רוב השיחות שאני מקבלת בטלפון הזה, אם אני בכלל בבית, קשורות בטלמרקטינג ובטעויות רבות מאוד במספר.
המספר המצלצל היה חסוי. הייתי בטוחה שמדובר באיזה מתרים חצוף, וכבר הכנתי את עצמי לנזוף בו על השעה שבה הוא מעז להתקשר. השיחה התחילה גם בצורה די דומה. המתקשר, גבר, ביקש לדבר איתי. הוא הציג את עצמו בשם פרטי. לצורך העניין נקרא לו גדי (שם בדוי). במוחי עוד היבהבה המחשבה שאולי מישהו מנסה לשדך לי מישהו (כבר היו מקרים מעולם) ושאלתי את אדון גדי מיהו בדיוק, כי איני מכירה אותו.
"זה יישמע לך מוזר", אמר גדי בקול מתחנחן קלות, "אבל ראיתי את התמונה שלך בספר המחזור מהתיכון שבו למדת ונזכרתי בך". מבט חטוף לעבר הדלת שלי הוכיח לי שהיא סגורה ונעולה, תודה לאל. אבל השיחה המשיכה להיות מפחידה.
היו כמה גדי בשכבה שלי בתיכון, בית ספר די דוחה ותקופה נוראית בחיים שלי שאני מעדיפה שלא לעסוק בה יותר מדי. שאלתי באיזה גדי מדובר, והנ"ל הודיע לי בקלילות, שהוא לא למד איתי בשכבה, אלא היה בשכבה מעליי. מעולם לא היה לי ולו קשר חטוף עם מישהו מהשכבה מעליי. מעולם. והזיכרון שלי די טוב. אמרתי לו את זה, והוא אמר שהוא לא חושב שדיברנו בתיכון. הוא בכלל לא חושב שאני מכירה אותו, אבל יש לו זיכרון טוב לפרצופים והוא זוכר אותי היטב.
את מספר הטלפון שלי הוא מצא ב-144, כמובן, והחליט להתקשר. ככה, סתם ומייד. כלומר, יש בערך 10 אתרי אינטרנט ו-15 כתובות מייל שבהן אפשר למצוא אותי. השם שלי גלוי וחשוף לכל באינטרנט, אבל גדי הוא בחור ישיר. הוא ישר מתקשר אליי הביתה, ב-10 וחצי בלילה. אמרתי לו את זה, והוא ענה "אבל לא היה לי את האימייל שלך". גם את הטלפון לא היה לך, איש פסיכוטי שכמוך, וזה לא מנע ממך למצוא אותו, נכון?
בשלב הזה בשיחה, הודעתי לגדי שכל העניין לא נראה לי. גדי, בתגובה אופיינית של אדם חסר מודעות חברתית בסיסית, התחיל לתחקר אותי, סטייל פסיכולוג אמפתי: "את זוכרת את תקופת התיכון? איך היה לך בתיכון?". אחר כך הוא גם שאל אותי מה עשיתי בצבא. והוא לא קיבל אינפורמציה, כמובן, למרות שיש לי אחלה סיפורים מתקופת החי"ר שלי.
"זה מאוד נחמד שהתקשרת", אמרתי בעודי בודקת את שלמות החלונות והסורגים בבית, "אבל נראה לי שאנחנו נסיים את השיחה הזו עכשיו". ופחות או יותר בזה הסתיימה השיחה המלבבת הנ"ל.
היו לי הטרדות טלפוניות הרבה יותר מאיימות, אבל בשלבים הרבה יותר סוערים וצעירים בחיים שלי. הרבה זמן לא קיבלתי שיחות טלפון מפתיעות שכאלה, וזה עיצבן אותי. קיוויתי שבזה ייגמר העניין. אבל כמובן, היום בבוקר, המתינה לי בפייסבוק בקשת חברות מגדי מיודענו (אידיוט, עכשיו אני גם יודעת את שם המשפחה שלך). התמונה שלו לא נראתה לי מוכרת, אבל מבט חטוף לעבר תאריך הלידה שלו, גילה לי שיש בינינו הפרש של יותר מ-5 שנים. במילים אחרות - לא שכבה מעליי, וגם לא שתי שכבות. או ליתר דיוק - שקרן, שקרן. חוץ מזה, אין לי מושג מיהו ומה עבר לו בראש, והאמת היא שאני לא ממש רוצה לדעת.
אני בטוחה שכל אישה באשר היא (ובטח גם חלק מהגברים) יכולה לספר לכם סיפור דומה. לכל אחת מאיתנו יש איזה סטוקר או שניים. חלקם מאוד שקטים ולא נדע עליהם לעולם. חלקם מציקים באופן עקבי, עד רמה של פעילות פלילית וחלקם סתם מתקשרים אל מושאי ההטרדה ב-10 וחצי בלילה, בסוף של יום שהיה מעצבן גם ככה, ומעצבנים אתכן עוד יותר.
אז ככה המספר בבית הוחלף והפך לחסוי. אני, ב-10 וחצי בלילה, רוצה לקבל טלפונים רק מאנשים שאני אוהבת ורק כאלה עם בשורות טובות.
והנה טיפ לסטוקרים העתידיים שלי - עד היום נמנעתי מלחשוף זהויות של מטרידים. אבל הסבלנות שלי נגמרה. והקול שלי רם וצלול. לפני שאתם מחייגים, שולחים מייל מרמז ודוחה או סתם מציקים לי - תחשבו טוב. זה עלול לעלות לכם ביוקר.
| |
| כינוי:
בת: 47 Yahoo:
one_end_all
תמונה |